פסיעותיה על החול מותירה,
והרוח פורעת את שערה,
מביטה היא בסקרנות אל הגלים,
אשר אליה בפשטות נסחפים.
היא צופה בשמש החמה,
ששוקעת וצוללת למולה,
אדומה, שולחת קרניים ארוכות,
המלטפות את פניה ואותה מחממות.
מעליה עפות ציפורים ומצייצות,
את שירי האהבה הנושנים שורקות.
לידה מתעופף פרפר כה טהור,
ומראה לה את הדרך הסבוכה אל האור.
© PeTeL |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.