[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מאירי זרמי
/
סתם עוד יום

הדמויות:
פוש-גבר בשנות העשרים לחייו
פושה- אישה-מלכת יופי בת עשרים

היא מלכת יופי, מסיבת קוקטיל כולם נמצאים סביבה מנסים לגעת בה
שולחים לעברה ידיים, צלמים מצלמים אותה כול הזמן, הוא יושב
מהצד מסתכל על כול הבאלגן, הוא איש רגש, הוא לא מנסה לגשת אליה
הוא מכונס בתוך עצמו, הסצינה היא כזאת שהיא בצד אחד עם כול
ההמולה והוא יושב לבד, היא שמה לב אליו היחיד שלא מסתכל לכיוון
שלה, היא מתחמקת מכולם ונעמדת מהצד לידו, לשניהם יש תנועות
ברורות שמאפינות אותם
הוא שם לב שהיא נמצאת לידו, הוא מתיישר ומנסה להבליט את
הגבריות שלו, היא מתיישבת לידו, הוא שולח לעברה מבטים והיא
מעמידה פנים שהם אינם מזיזים לה אך מראה לו שהיא מעונינת במבט
חטוף ומכוון, הוא מוציא פתק מכיסו בזהירות מבלי שהיא תראה
ומעיף אליו מבט ממושך, הוא מסורבל בתנועותיו אך לבסוף הוא
מתיישר זקוף גב אך מולה ושולח את המילים הבאות במהירות
והתרגשות שסוחפת את כולו




                                       פוש
מאדם, אני אוהב את הריח שלך הוא מזכיר לי את ריח הבוקר בפריז,
מין שילוב של גשם דק מלטף עם קורסונים חמים ישר מהבולונזרי
                                       פושה
זה כול מה שיש לך להגיד? בכול זאת עומדת פה מלכת יופי ולא איזה
ילדונת שנמסה מכול ניואנס של מבטא צרפתי
                                       פוש
גבירתי המלכה, את לא חייבת ישר ככה לנבוח עלי, אני פשוט מאוד
אהבתי את הריח שלך ובשבילי להגיד למישהי שהיא מזכירה לי את פרי
{פריז} זאת המחמאה הכי גדולה שאני יכול להגיד
                                       פושה
אל תמהר להעלב כולך, אז אני מזכירה לך את {מחקה אותו} פרי?
                                       פוש
Oui, oui  היופי שלך הכה בי כמו המבט הראשון שלי על השקיעה
במונמרט, אז כמו עכשיו הייתי בהלם, פשוט לא יכולתי להאמין
שיופי כזה יכול להתקיים, או פרי, פרי ועכשיו מצאתי מישהי
שמצליחה לעמעם את אורותיך, מאדם את החשכת את פריז כשהופעת מול
עיניי
                                       פושה
תודה לך, אתה יודע זה מעניין, בדיוק עכשיו סיפר לי חוקר ידוע
שמחזר אחרי נואשות , שיש תאוריה ידועה שרשומה במספר ספרים
אנטורפולגים והיסטורים כי הייחוד הפרגמתי ופונולגי של השפה
הצרפתית  נובע מאבחנות רבות המתבססות על ניחוחות עוד מימי לואי
ה- 14 ומרי אנטואנט
                                       פוש
{לא מבין אותה אך מנסה להסתיר זאת ממנה} מדהים, איזה מחשבה
מעניינת כול הoui- וה-  je teaime, מגיע בסופו של דבר דרך
הנחיריים, לא פלא שרוב הצרפתים מחזיקים את האף שלהם גבוה
בעננים
                                      פושה
  {מחייכת, צוחקת צחוק נימוסי, בוחנת אותו} או אתה סתם מגזים
                                      פוש
אולי גברתי, אולי הם מחזיקים את האף שם גבוה כי גם הם רוצים
להריח את הריח המרטיט שלך מאדם?
                                      פושה
תרגע אדוני, אתה לא חייב להגזים כול כך, {מבליטה את החזה שלה}
אני בטוחה שגם בצרפת יש מספר רב של גברברות ענוגות
                                      פוש
{רוכן לתוך החזה שלה} יש אולי אלפי יפיפיות בצרפת אבל אישה
כמוך? לא היתה ולא תהיה, את האחת והיחידה, הייתי בכול העולם,
פגשתי את נשות תבל בכול צורותיהם, אהבתי והערצתי נשים בארבעים
ושלוש מדינות וחמש יבשות, ראיתי אותן בכול הצבעים והמידות,
ואני יכול לעמוד מולך ולהגיד בלי שום מצמוץ כי מעולם לא ראיתי
יצור כה נפלא, מושלם, כמותך, את לא רק מלכת יופי מאדם בשבילי
את מלכת העולם.
                                     פושה
 {קצת בהלם, אך העניין שלה גובר, מדברת בחולשה} תודה אני
מסמיקה...
                                     פוש
     וזה רק מוסיף ליופייך למרות שחשבתי שזה לא אפשרי
                                     פושה
אני חייבת לחזור למסיבה, אולי תתצטרף אלי, הטבח מאוהב מעל הראש
והוא הכין לי פסל שלי משוקולד, יש תחרות בין הגברים מי יקבל את
החלקים הטובים שלי, מישהו הציע אלף דולר עבור השפתיים שלי, אחד
רוצה לשלם חמישים אלף עבור הישבן שלי, ויש גבר אחר שהציע
מאתיים אלף דולר על {נבוכה} השדיים שלי,
                                     פוש
                       זה מוגזם ככה להתנהג
                                     פושה
             אבל זה למטרה טובה, הכול הולך לתרומה
                                     פוש
                        או צדיקה בנוסף לכול
                                     פושה
                               אז אתה בא?
                                     פוש
גם אני מתעניין מאוד בתרומות למרות שאת השוקולד הפסקתי לאכול,
לגבר שרוצה לשמור על מבנה ספורטיבי כמוני אסור להתעלל בגופו עם
שומנים מיותרים
                                     פושה
           אני חייבת להודות ששמתי לב שאתה ספורטאי
                                     פוש
תדעי שספורט מנקה את כול הטעיות המחשבה אחרי שהגוף מתאמץ
המחשבה צלולה הרבה יותר, לא סתם אומרים שסקס הוא התרופה הטובה
ביותר לשיגעון, wow זה גדול, תתארי לעצמך אפשר שבעזרת סדנאות
סקסו תרפיות אפשר לפתור את כול החוסר שפיות בעולם!
                                     פושה
   אבל זה חייב להיות סקס ללא מחשבה כדי באמת יהיה אפשר להגיע
לקטרזיס מוחלט
                                     פוש
ברור, {שואף את הריח שלה מהאוויר}, זה חייב להיות בעל תשוקה
טוטלית, מתעצמת בלי שום עצירות, בלי לכלוכי מחשבה
                                     פושה
טוב ולכן זה בלתי אפשרי לקיים את הסדנאות הסקסו תרפיות כמו
שכינית אותן, רק הרעיון, האירגון, הידיעה הברורה שהאקט יתבצע
בשעה זו ובמקום זה מוציא את התשוקה מהסיטואציה
                                     פוש
 {צוחק}, אאה, נו טוב בכול מקרה נראה לי שאנחנו לא ממש
משוגעים
                                     פושה
                               זה ברור שלא
                                     פוש
אני יכול להגיד לך משהו בכנות ולפני שמחשבה שלי תתחיל להטעות
אותי {היא מהנהנת} , את אישה מדהימה ככול שהשיחה מתקדמת הריח
שלך מתעצם כולו כורך מסביבי, אני מרגיש שהמחשבה לא מצליחה
להטעות אותי עכשיו ועדיין לא נגעתי בך אפילו פעם אחת
                                     פושה
           גם אני חדה עכשיו, לכאורה מקודדת יותר טוב
                                     פוש
              אני חושב שלא הרגשתי ככה מעולם





הזוג ישן בתיך המיטה, הקהל לא רואה זאת אך הם מחוברים לגוף
אחד, מסתובבים ביחד במיטה, כאשר הוא מעווה את פניו לתחושת
גירוד היא מגרדת לו את הרגל כאשר היא משתעלת הוא מקנח את אפו
בשמיכה.
שעון מעורר מצלצל, היא מתעוררת  אך הוא מכבה את השעון, היא
מזיזה את השמיכה מעליה {יש לציין כי כאשר היא מתעוררת היא לא
שמה לב אליו או הוא אליה ומכאן ועד לנקודת הגילוי הם מתנהגים
כאילו הם לבד בחדר} היא מתרוממת מהמיטה ובכך סוחבת גם אותו אל
מחוץ למיטה {הגוף שלהם מחובר כך שיד אחת שלה ויד אחת שלו
נמצאות מחוץ לגוף המחובר, רגליהם הקרובות מחוברות באזיקים חבל}
אך הוא ממשיך לישון ראשו נטוי והוא משמיע נחירות חזקות, היא
פותחת את החלון שליד מיטתה, ראשו זז כך שנחירותיו קרובות
לאוזנה


                                     פושה
ציוץ הציפורים חזק מדי הבוקר, קשה אפילו לשמוע את  הרעש הנעים
של צפירת המכוניות העומדות במסך העשן של הפקק הראשון של היום.

היא נגשת לדלת הכניסה ולוקחת זוג נעלי בית גבריות, בזמן הזה
הגבר תוך כדי שינה מעיר עצמו מנחירותיו שלו ומרים את העיתון
היומי מליד הדלת, היא מניחה את הנעלים ליד הצד שלו במיטה
וחוזרת לשכב דרך הצד שלו, תוך כדי נפילה לשכיבה הוא מניח עליה
את העיתון וברגע שהיא פותחת אותו הוא מתעורר, מתמתח ותוך כדי
ניסיון התמתחות הוא אוחז מליד המיטה את משקפי הקריאה שלה מגיש
לה אותם, היא לוקחת מבלי להעיף אליו מבט או אף להפגין אליו
יחס, הוא מתרומם לישיבה ונועל את הנעלים, היא נגררת אחריו אך
היא לא מסתכלת שכן היא קוראת בעיתון פתוח לרווחה {הוא סוחב את
שניהם}, הוא מתקרב לחלון שלו ופותח אותו, שואף שאיפה ארוכה
ומתחיל להשתעל, הוא הולך לחלון השני ושואף שוב נשימה ארוכה
ושוב משתעל חזק

                                     פוש
אני לא מבין איך אני מריח אותו דבר גם פה וגם שם, איזה בוקר
מוזר
{מרים את ידו  והיא מריחה את הבית שחי שלו}
הוא מרחיק את היד מהחלון ככול שהוא יכול ושואף שוב את האויר
מתאמץ לא להתעטש, היא סותמת לו את האף, הוא נרגע

                                     פוש
                        או הו! עכשיו זה בוקר טוב
היא מניחה את העיתון על המיטה, והם צועדים ביחד אם כי לא
בתיאום אל המטבח, כול אחד מניח כוס אך לא מול עצמו אלה בשביל
השני, הוא שם קפה והיא סוכר, שהקפה מוכן כול אחד משקה את השני,
מתי שהוא שותה היא משמיע קולות הנאה וההפך, לסרוגין  כול אחד
אומר "זה רותח" אך אחרי שתיה של השני ולא שלו.
מתקדמים מהמטבח והולכים לקראת האמבטיה

                                    פושה
לבדנו בעולם שלנו בלי חששות לתקריות מפתיעות, אוהבים אחד
בזרועות השניה, ביחד, בלי ניסיון להתרפסות של מחשבה כלפי
נושאים חדשים, הכול כבר ידוע, דרוש שום שינוי ועדיף לתמיד,
אנחנו מודים מראש, תודה .
{הוא ממשיך אותה אך מבלי להתייחס לדבריה}
                                    פוש
איזה בוקר מדהים, נראה ממש כמו אתמול, או מחר ובכול זאת הכול
מתגלה לנו מחדש, הקפה שלנו קצת יותר מר היום נראה לנו כך
לפחות, אנחנו  לא זוכרים בדיוק כמה סוכר שמנו... תמיד חשוב
להקפיד להסתכל על הכמות היחסית של הסוכר לקפה, אבל זה כול כך
לא משנה, כי אנחנו פה ביחד, אוהבים, אז היה קצת מר, אז מה? מה
זה משנה?, אווו מסעיר אותנו  לחשוב על היום הזה, הנה הוא רק
מתחיל, אנחנו חשים את ההתרגשות גודשת מתבחשת בתוך הבטן, לקראת
היום החדש שרק נוכל להגיד בסופו בהתרגשות חושנית ידענו אותו
מראש וכך היה צריך להיות.

מתקדמים לעבר האמבטיה, הוא משתין בעמידה והיא מתחילה לצחצח
שיניים ואז הוא מסיים והיא מתיישבת עם המברשת על האסלה ומביאה
לו מברשת עם מישחה, הוא מצחצח ובשלב מסוים הוא מקרב לה כוס כדי
שהיא תוכל לירוק לתוכה, הם יורקים ביחד, הוא לכיור והיא לכוס,
היא מתרוממת לכיור והם שוטפים את הפה ביחד מעבירים סבון בינהם
ושוטפים את הידיים, מפנים את הפנים אחד לשני ורוחצים אחד לשני
את הפנים בצורה יסודית, כאן נראה לראשונה שיש להם יחס אחד
לשני, הם מחזיקים את היד החופשית שלהם ומובילים אחד את השניה
לכיוון המיטה, הם נעמדים למרגלות המיטה ומתחילים התעמלות בוקר
תוך שהם מתמתחים ועושים תרגילים בתאום מוחלט הם עוזרים אחד
לשני כי הם עדיין מחוברים באותו הגוף, הם מתחילים לדבר במרץ
בקצב של תרגילי ההתעמלות, מפזרים חיוכים לכול כיוון, קורנים
אחד לשני

                                     פוש
                        בוקר נפלא הזוג ריקכלום
                                     פושה
                        בוקר מצויין הזוג ריקכלום
                                     פוש
                        אנחנו אוהבים את החיים
                                     פושה
                          אנחנו מברכים כל יום
                                     פוש
                                 על האושר
                                     פושה
                                 על השלמות
                                     פוש
                                 על התשוקה
                                     פושה
                                 על ההבנה
                                     פוש
                                 על הקיום המושלם
                                     פושה
                                      עלינו
                                      ביחד
                                  על האהבה!
ממשיכים להתעמל, תוך כדי הם מתנשקים ארוכות עד שהוא מתחיל
להשתעל מחוסר אוויר, אך ממשיך לנסות לעמוד בקצב שלה, מנסה
לפתוח בשיחה, כדי להאט את הקצב, היא ממשיכה להתעמל במרץ ודוחפת
אותו להמשיך



                                     פוש
                  הבוקר תמיד מרגש אותנו כול כך
                                     פושה
                                אנחנו יודעים
                                     פוש
           אנחנו מקווים שכול הציפיות יתאמתו מהיום החדש
                                     פושה
                            אין שום סיבה שלא
                                     פוש
                     האם הצפירות נשמעו כסדרן?
                                     פושה
         הציפורים קצת הפריעו, אבל העשן היה סמיך כמו תמיד
                                     פוש
      אנחנו שמחים, עשן סמיך הוא בדיוק מה שציפינו שיהיה היום

                                     פושה
                           ואיך הבוקר אצלנו?
                                     פוש
                                כרגיל, תודה
                                     פושה
                                     נהדר
                                     פוש
                           כן הכול ממש מושלם
                                     פושה
                                   כמו תמיד
                                      פוש
      לפעמים אנחנו ממש לא מאמינים שאושר כמו שלנו אפשרי
                                      פושה
        זה בגלל שאנחנו שומרים כול הזמן לא לשנות כלום
                                      פוש
                        ברור, זה כול כך מרגש
                                      פושה
 כדי שלא נשכח מה שטוב לנו, אסור לשכוח שיש הרבה אנשים בודדים
שם בחוץ {מצביעה לכיוון החלון}
                                      פוש
             אנחנו יודעים, גם אנחנו היינו בודדים פעם
                                      פושה
                            פעם לא היה "אנחנו"
                                      פוש
      טוב, זה היה כול כך מזמן, אנחנו אפילו לא זוכרים את מה
שהיה
                                      פושה
אסור לנו לשכוח! אם נשכח לא נזכור למה כול כך טוב לנו פה ביחד
                                      פוש
                                      אבל...
                                      פושה
          בלי אבל עכשיו! אנחנו נשמעים קצת מהורהרים הבוקר
                                      פוש
                   ממש לא, זאת פשוט ההתרגשות
                                      פושה
                                לא קרה כלום?
                                      פוש
                               לא, הכול נפלא
                                      פושה
                                אנחנו בטוחים?
                                      פוש
                                       כן
שותקים זמן מה, ממשיכים להתעמל בשקט, הוא מתחיל רק להדגים את
התנועות, היא זורקת לעברו מספר מבטים נוקבים והוא מגביר את
המהירות אך מתי שהיא מפנה את המבט הוא שוב מאט {פתאום מתפרץ}

                                      פוש
             טוב האמת שיש משהו קטן שרצינו לומר לנו
                                      פושה
         {עוצרת לשניה אך מיד ממשיכה להתעמל} מה קרה?
                                      פוש
            שום דבר רציני, לא צריך לדאוג... {משתתק}
                                      פושה
                                 נו תגידו כבר
                                      פוש
                    זה משהו קטנט... {קוטעת אותו}
                                      פושה
                                   תגידו כבר
                                      פוש
 זה רק שדמיינו,שחשבנו, שהרגשנו שאולי הקפה היה מעט מר היום,
שמנו  לב?
                                      פושה
                {בחשדנות} לא, לא הרגשנו שום שינוי
                                      פוש
                      טוב יכול להיות שסתם חשבנו...
                                      פושה
                        אז לא אהבנו את הקפה?
                                      פוש
                     לא, מה פתאום? היה ממש טעים
                                      פושה
          אז למה אמרנו  שהקפה שונה מתמיד, מר וקריר?
                                      פוש
 לא, לא אנחנו  טועים, לא אמרנו קריר, פשוט ממש ממש טיפה יותר
מר, כול היתר היה נפלא כמו תמיד
                                     פושה
אנחנו נשמח אם לא נבהיל אותנו כול בוקר עם השינויים שלנו, פעם
הקפה מר יותר ופעם רוצים עוגיה ליד הקפה, אנחנו מבקשים מאתנו
להפסיק לאלתר, אי אפשר שכול פעם נעשה את זה, אנחנו יודעים?
אנחנו חושבים שאנו עושים את זה רק כדי להכעיס אותנו!
                                     פוש
                         זה לא נכון! רק חשבנו...
                                     פושה
אין למה לחשוב שטויות, אנחנו חייבים להפסיק  להיות אוולים כול
כך
{בשלב זה הם מתחילים ללא מודעות להרעיד את הגוף המשותף מתוך
נסיון לא מודע לצאת ממנו}
                                     פוש
{נעלב וכועס} אז עכשיו אנחנו אוולים, לפני זה הכול היה מדהים,
ופתאום בגלל שלא בדקנו כמה סוכר שמנו...
                                     פושה
       {צועקת} הקפה היה מצויין, שמנו בדיוק כמה סוכר שצריך
                                     פוש
                      לא נכון, הוא היה מר מאוד
                                     פושה
{מתנערים בחוזקה בתוך הגוף המאוחד} אנחנו חייבים להפסיק כבר
עם זה, אנחנו לא נסבול את הנסיונות האלה לפקפק בנו
                                     פוש
                          זה לא בנו, זה בקפה
                                     פושה
                              הקפה זה אנחנו
                                     פוש
                אם זה ככה אז אנחנו מרים מדי היום
                                     פושה
                             איך אנחנו מעיזים!



בזמן המשפט האחרון שלה הם מאבדים שיווי משקל ונופלים, הם
שוכבים זמן מה מחוסרי הכרה על הריצפה, שהם מתעוררים, הם זוחלים
כול אחד לצד אחר של החדר, הם לבושים את אותה תלבושת שהייתה להם
בתמונה של הפגישה הראשונה, הם מתעוררים לאט, לאט, אך קשה להם
לזוז, הצד שהיה מוסתר בתוך הגוף המשותף {הרי רק יד אחת ורגל
אחת היו מחוץ לגוף המשותף} משותק, כול אחד מהם מצליח להתיישב
לבסוף על הריצפה, הם עדיין לא הסתכלו אחד אל השני, כול אחד
מנסה לגעת בצד המשותק שלו אך לא מצליח לעורר אותו, תוך כדי
הזחילה הם נוגעים אחד בשני גב אל גב, היא מנסה להסתכל לכיוון
שלו אך לא מצליחה

                                     פושה
                            {בבהלה} מי זה?
                                     פוש
                      {נבהל גם הוא} זאת את פושה?
                                    פושה
                           כן, פוש, אני נפלתי
                                    פוש
                       גם אני, אני לא מצליח לקום
                                    פושה
                        גם אני, תנסה להסתובב
                                    פוש
                                    טוב
שניהם מסתובבים אחד לכיוון השני, הפעולה לוקחת להם זמן רב
וסבל גדול, לבסוף שהם מצליחים הם מיישירים מבט אחד לשני
וקופאים, שניהם משמיעים צעקה חזקה

                                   פושה
             אתה לא פוש! גנב, רוצח תסתלק מהבית שלי!
                                   פוש
איך את מדברת שקרנית , את לא פושה, אני פה שרוע על הריצפה ואת
מתחזה לאישתי? תצאי מיד מהבית שלי לפני שאני קורא למשטרה!
                                   פושה
{               צורחת} גנב! הצילו! יש לי פורץ בבית
                                   פוש
מה קרה כאן קודם? את ניסית לפרוץ לפה ואני נאבקתי איתך, אני
מתחיל להיזכר, את פגעת בי עם פטיש בראש, אני לא מרגיש את צד
שמאל שלי נבלה! אבל גם את נפצעת ועוד שניה אני אתרומם ואני
אהרוג אותך! תסתלקי מהבית שלי
                                   פושה
                         הצילו! יש פה רוצח!
                                   פוש
את יכולה לצעוק עד מחר, הקירות האלה אטומים, אני ואישתי לא
רצינו שום רעש שיפריע לנו, אז כדי לך לברוח לפני שאני מתרומם

בכול השיחה הזאת שניהם מנסים להתרומם בעזרת שני צדדי המיטה
                                   פושה
איך אתה יודע שעשינו פה קירות אטומים? כמה זמן אתה עוקב
אחרינו?
                                   פוש
אני גר פה, אני בחרתי את הקירות, את הצבע באמבטיה ואת המיטה
ואת הכול, אני ופושה, היי מה עשית לפושה? איפה היא?
                                   פושה
נמאס לי מהמשחק החולני הזה שלך, אני מתחננת, אני לא אגיש תלונה
רק תלך מפה
                                   פוש
את מדברת איתי על משחקים? מתחזה לפושה, מרביצה לי בראש {מתחיל
לבכות} ומי יודע מה עשית לפושה?
                                   פושה
אתה מפחיד אותי, מה אתה בוכה? אתה מנסה לרצוח אותי ולאנוס אותי
ועכשיו אתה בוכה, אתה משוגע!
                                   פוש
  לאנוס אותך?, אני לא הייתי נוגע בך גם אם היית האדם האחרון
על הכוכב המחורבן הזה
                                  פושה
איך אתה מעז? אני נבחרתי למלכת היופי של העיר הזאת, אלפי גברים
התחננו שאני רק אסתכל לכיוון שלהם, פוש חיזר אחרי חודשים...
                                  פוש
{קוטע אותה} את לא פושה, תסתכלי איך את נראית, איך את יודעת את
כול הסיפור שלנו? אני חיזרתי אחרי פושה חודשים, עשיתי הכול, זה
היה בלתי אפשרי לחדור את המעגל של כול האנשים שהסתובבו כול
הזמן סביבה, אבל אני הצלחתי! את לא יכולה בכלל לדמיין מי זאת
פושה...
                                  פושה
אתה מדבר ומדבר, אני קולטת עכשיו שאתה באמת משוגע, אתה בטח אחד
מאלה שהיו עוקבים אחרי לכול מקום, לא יכולתם לקבל את זה
שהתאהבתי בפוש מעל הראש, שלא היה  לכם שום סיכוי מולו, מול
האהבה שלנו, אני חושבת שאני נזכרת בך אתה היית הכי פתטי מכולם,
חלקם היו גברים מדהימים, אבל אתה הרי יודע מה אתה, אתה תולעת
מהסוג הגרוע ביותר כזאת שלא עוזבת אפילו שמועכים אותה ושורפים
אותה חיה, אתה אחת שתדבק עד הסוף, עד שאני אמות ואתה תוכל
להרגיש שבזה שהרגת אותי השגת אותי, אז אתה מוזמן להרוג אותי כי
אם כבר רצחת את פוש אין לי סיבה לחיות!
                                  פוש
                                אני פוש!
                                  פושה
אתה לא פוש, תסתכל על עצמך, הנה ליד המיטה בצד שלך יש מראה,
תסתכל טוב, אולי זה יגרום לך להבין שלעולם לא תהיה פוש, סוטה
מבחיל
                                  פוש
               אני לא צריך להוכיח לך שאני פוש
                                  פושה
     תסתכל על עצמך! ואז תפסיק לשחק את המשחק החולני שלך!
                                  פוש
טוב אני אסתכל על עצמי, ואז אחרי שאני אבין איפה בדיוק פגעת
בי, אני אוכל לטפל בעצמי ולהעיף אותך מהבית שלי!
הוא זוחל לעבר המראה בקושי רב, עדיין לא מצליח להזיז את החלק
השמאלי של הגוף שלו, הוא מגיע אל מול המראה, הוא מתרומם לאט,
בכאב רב, הוא מצליח לבסוף להתיישב, הוא מיישיר מבט אל המראה
בחשש מסויים, המבט שלו קופא, הוא פולט צעקה

                                  פושה
      עכשיו אתה רואה מי אתה, תולעת מגעילה, תסתלק מכאן
הוא מתחיל לרעוד בכול הגוף גם בצד שמאל שלא זז לפני כן, הוא
מתחיל לבכות

                                  פוש
אלוהים... ממה? {משתנק, מתחיל להשעל ולהחנק} מי זה? מה קרה לי?
מה עשית לי מכשפה?
                                  פושה
             זה אתה, מי שלא תהיה, אתה לא פוש!
                                  פוש
{לא מקשיב} זה לא יכול להיות, אני, אני לא זוכר פתאום כלום,
אני, מה זה? האיש הזה במראה נראה בן 40...
                                  פושה
  אתה מחמיא לעצמך, אתה נראה בן 50 ולא במצב טוב, שמן ומקריח
                                  פוש
                                 מי אני?
                                  פושה
זה לא מעניין, נראה לי שסוף סוף קלטת שאתה לא פוש ועכשיו אתה
יכול ללכת, פה גר זוג צעיר, יפה ואוהב, אני לא אגיד כלום לאף
אחד, פשוט תלך מכאן יצור מבחיל, אתה מתחיל להעלות בי רחמים
                                  פוש
{לפתא מסתובב אליה} אם גר פה זוג צעיר,מקסים , ואוהב מה את
עושה כאן?
                                  פושה
            תפסיק כבר את הטירוף, אני פושה אני גרה פה
                                  פוש
{מתחיל לצחוק} אולי אני לא פוש אבל את בטוח לא פושה, {מתגלגל
מצחוק, צד שמאל שלו מתחיל לזוז יותר, הוא מצליח בקושי להעמד}
נראה לי שגם לך לא תזיק מראה שתחזיר אותך למציאות

מתחיל ללכת באיטיות לכיוון שלה, מגיע אליה ומנסה לתפוס אותה,
היא פולטת צעקה חדה

                                 פושה
תעזוב אותי! {מתנגדת בפרעות, הוא מרים אותה אל הכתפים שלו
בהנפה וכמעט נופל כי הוא עדיין לא יציב על הרגליים}
בבקשה! תפסיק
                                 פוש
          עכשיו את תראי שגם את לא בדיוק מלכת יופי!
מושיב אותה על הכיסא אל מול המראה, היא מכסה את עינייה עם יד
שמאל הטובה שלה


                                 פוש
           תסתכלי! {מנסה למשוך את היד שלה}
                                 פושה
       תעזוב אותי! אני לא צריכה להסתכל כדי לדעת שאני פושה
                                 פוש
{פותח לה את העיניים} תסתכלי זקנה מקומטת, את עדיין חושבת שאת
פושה? הה?

היא בהלם, מפרכסת בחוסר שליטה, הצד המשותק שלה מתחיל לזוז,
היא מתחילה לצרוח בלי שליטה, הוא עוזב אותה ומתיישב אפוס כוחות
על המיטה.


                                 פוש
           את רואה? גם את לא מי שחשבת, גם את לא פושה
                                 פושה
{היסטרית} זה חלום... זה לא אני... אני יפה... אני לא היצור
הזה... פוש תעיר אותי! תעיר אותי עכשיו! אני לא כועסת על הקפה,
אני אכין לך קפה חדש... בבקשה פוש, תציל אותי
                                 פוש
   {מחייך בעצב} אין פה אף אחד חוץ משנינו, הלוואי שהיו, נמאס
לי מהמצב הזה, אני לא זוכר כלום
                                 פושה
רק שיגמר כבר, אני לא יכולה לחשוב שככה אני אראה בעתיד, תסתכל
עלי, העור שלי סדוק, זקן, אני לא יכולה לסבול את זה
                                 פוש
את חייבת להפסיק את הצרחות שלך, את חושבת שלי קל להבין? כול מה
שאני זוכר זה אותי מניף את פושה מעבר למפתן דלת הכניסה ביום
שעברנו לכאן, היא הייתה כול כך יפה ושמחה, היא כול כך אהבה
אותי {מתחיל לבכות בשקט}
                                 פושה
ו         אני זוכרת את פוש עם כול ה- oui,וה- je teaime
                                 פוש
ו       תסתכלי עלי עכשיו, זקן ומגעיל, כמו שתיארת אותי,
תולעת
                                 פושה
שנינו, תולעים זקנות שמתפתלות בלי יכולת להתנגד לגורל שהמראה
הארורה הזאת הטיחה בנו
                                 פוש
{לעצמו} אני עייף, אולי אם אני אישן קצת, הכול יעלם, או שלפחות
אני אזכור מה קרה לעזאזל?
                                פושה
{לעצמה}אני לא יכולה לעצום את העיניים, ההשתקפות שלי לא עוזבת
אותי
                                פוש
   את חייבת להפסיק להסתכל על המראה, את תשתגעי אם תמשיכי
                                פושה
         אולי משהו יקרה והדמות המזוויעה הזאת תעלם...
                                פוש
       היא לא תעלם, לפחות לא עכשיו, אולי אחרי שנישן קצת

הוא ניגש אליה, ומרים אותה בעדינות מהכיסא, ומושיב אותה במיטה
לידו

                                פוש
            הכול מטושטש, כאילו העולם איבד פוקוס
                                פושה
י            ש לי משקפיים ליד המיטה, אולי הם יעזרו לך
                                פוש
                               תודה
הוא מושיט את היד שלו בכבדות לכיוון השידה ליד המיטה, בגלל
שהוא רואה מטושטש הוא מפיל בדרך למשקפיים תמונה ממוסגרת שהייתה
על השידה, הוא לוקח את המשקפיים ומרכיב אותם

                                פוש
                              זה עוזר
                                פושה
 כן, אתה אפילו נראה מכובד יותר עם המשקפיים, {צוחקת} תולעת
מכובדת

הוא מתכופף לריצפה ומרים את התמונה, הוא מנסה להניח אותה
בחזרה על השידה, הוא מעיף בה מבט חפוז, וקופא כולו.

                                פוש
                       תסתכלי, זה אנחנו
                                פושה
                      על מה אתה מדבר?
                                פוש
            פה בתמונה {מושיט לה אותה} זה אנחנו
                               פושה
                   מה קורה פה? אנחנו?
                               פוש
            רגע מה כתוב פה? יום נישואים... פוש ופו...
הם בהלם מסתכלים על התמונה ואז אחד על השני מספר פעמים, היא
שולחת את היד לפניו

                               פושה
                               פוש?
                               פוש
                               פושה?
                               פושה
                      מה קורה כאן? אני...
                               פוש
                     אולי המכה בראש...
                               פושה
             יכול להיות... אבל אני לא זוכרת כלום
                               פוש
את חייבת לזכור, פושה, אסור לשכוח, אנחנו הבטחנו לעצמנו שלעולם
ותמיד לא נשכח כלום
                               פושה
  רגע {מסתכלת עליו} אני מתחילה להזכר, ברור זה כול כך מרגש!

הם קמים לאיטם מהמיטה ותוך כדי דיבור הם נכנסים שוב לתוך הגוף
המשותף

                                פוש
                   בקשר למה שאמרתי קודם...
                                פושה
                  זה בסדר אני סולחת לך ואני...
                                פוש
                   אני סולח, את לא מכוערת
                               פושה
                         אתה לא תולעת
                               פוש
         גם עם הקמטים את תמיד מלכת העולם שלי
                               פושה
                    ואתה היחיד שבחרתי





הם בתוך הגוף המשותף, הם מתנשקים, הם הולכים כפופים כזוג זקן
לכיוון האמבטיה, הוא עוזר לה להתיישב על השירותים ואחר כך היא
עוזרת לו, הם מוציאים אחד לשני את השיניים התותבות ומצחצחים
אותם, שוטפים ידיים והולכים לכיוון המטבח, כול אחד מניח לפני
השני כוס, הוא שם תיונים והיא סוכר, הם בוחשים אחד לשני את
הכוס, הוא עוזר לה להרים את הכוס ולשתות את הכדורים שלה ולהפך,
הוא נאנח מהנאה מתי שהיא שותה ולהפך, מתחילים ללכת לכיוון
המיטה

                                פושה
                       לילה טוב הזוג ריקכלום
                                פוש
                      לילה מצויין הזוג ריקכלום
                                פושה
                       עוד יום עומד להיגמר
                                פוש
                       כול ההתרגשות שוככת
                                פושה
                   והכול היה בדיוק כמו שחשבנו
                                פוש
                            כמו שרצינו
                                פושה
                             כמו שקיוונו
                                 פוש
                             כמו שתמיד
                                 פושה
                         כמו שאנחנו אוהבים
                                 ביחד
                                אנחנו

הוא עוזר לה להיכנס למיטה ומכסה אותה, היא מרימה את השמיכה
בצד שלו, תוך כדי ההליכה

                                פושה
                          לילה טוב פוש
                                פוש
                          לילה טוב פושה
האור מתעמעם הם נשכבים, לפתע היא קופצת בבהלה חיוורת
                                פושה
                          איך היה התה?
                                פוש
                  מצויין, בדיוק כמו שאנחנו אוהבים

היא מחייכת, בחיבוק הם נשכבים תוך כדי הם ממלמלים:
הכול כמו תמיד, כמו תמיד, תמיד, תמיד!



אור נכבה.









loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כששואלים אותי
מה אני, אז אני
אומר שאני
אגזוזן. אני לא
מבין מה כל כך
מצחיק.


שאול האגזוזן


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/7/04 14:22
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מאירי זרמי

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה