הסתכלתי במראה






לרגע מישהי עמדה לידי, נגעה לי ביד.
הייתי די המומה, נראה שגם היא.
פתאום היא התקרבה, לחשה לי משהו באוזן.
הסתכלתי עליה די מוזר, וישר גם היא נסתה להחזיר לי את המבט.
הרי, אני בכלל לא מכירה אותה,
למרות שהפרצוף שלה מזכיר לי מישהו מאוד.
וההתנהגות שלה מטופשת, אבל מוכרת נורא.
עמדתי, הסתכלתי עליה לכמה שניות, ולפתע היא הושיטה אלי יד.
ידעתי, זה עלה מתוכי, ההרגשה שאני עדין לא מוכנה להתמודד עם
האמת.
אני חייבת להוציא את חתיכת המתכת הזאת מהחדר.