כשהתקדמת לעברי לבי עצר מלכת
הסתכלתי בעיניך, תחושה רדומה החלה ממצמצת
כבר חצי שנה שלבי בתרדמת
ובנשיקתך המתוקה הרגשתי אושר זורם בדמי
הרגשתי את יצר האהבה שחוזר וממלא אותי

אינני יודעת לאן תוביל הדרך ומה מונח לאורכה
אך הפסקתי לפחד כי ראשי רק עליך חושב
בעודי כותבת השורות ידי רועדות וחיוכי מרוח
פורשת כנפי מוכנה ללכת אחרי הרוח
ובדמיוני, שביל עלי ורדים אדומים עפים לידינו
ורגש מתחזק מקרב את ידינו

זרועותייך העוטפות שמהן קשה להתרחק
רוצה שישמרו על לבי קרוב אלייך תמיד
על מה אתה חולם רגש מסוקרן בי שואל
האם אזכה לקרוא לך אהובי?
האם אהבתך תנצור רק אותי?







מוקדש לאדם שבחר לצאת מחיי...