כבר אין עם מי לדבר בשעות האלה של הלילה
אז למדתי לדבר לעצמי.
בהתחלה זה היה קצת מוזר, הרגיש לא בנוח
היום אני כבר רגילה.
מילים נשלחות כמו יריות בצרורות,
אחת אחריי השנייה
הרבה הרבה מילים
כל כך הרבה כלום.
ניסיון לעשות סדר בבלגן,
הראש מסתחרר
שוב פעם.
אז תסבירי לי למה בכלל את מנסה,
למה כל פעם, שוב פעם להתחיל מחדש.
איך הכל מתגמד פתאום, מאבד משמעות, מאבד תוכן
אני מנסה לרדת לשורש העיניין
להבין מה באמת קורה פה.
אני רוצה להיות מישהי אחרת, אולי מישהו אחר
לא רוצה לשמוח ולא רוצה להיות מאושרת
אני פשוט רוצה חיים חדשים, אנשים אחרים
אני רוצה שקט. |
