יעל: "אני אוהבת אותך"
יובל: "ואני גיליתי הבוקר שיש לי עץ תפוחים בגינה."
יעל: "נו יובל, אני רצינית"
יובל: "גם אני רציני. היית מאמינה? עץ תפוחים, בגינה של דירת
קרקע מסכנה באמצע תל- אביב. זה שיא הכיף..."
יעל: "יובל, אל תתחמק"
יובל: "אני לא מתחמק, נשבע לך"
יעל: "מפריע לך שאני אוהבת אותך?"
יובל: "לא."
יעל: "אז מה כן מפריע לך?"
יובל: "כלום."
יעל: "נו יובל אל תהיה דביל."
יובל: "טוב נו. מפריע לי ש..."
יעל: "ש...?"
יובל: "שאני לא אוהב אותך, ואף פעם לא אהבתי אותך. אני מפחד
לא לאהוב אותך לעולם..."
יעל: "אתה לא חייב."
יובל: "אני יודע, אבל אני כל-כך רוצה... ואני מנסה בכל הכוח
ואני לא מצליח.."
יעל: "יובל, זה בסדר."
יובל: "אני רציני.. אני מצטער אבל..."
יעל: "אתה לא חייב להסביר לי"
יובל: "אולי תפסיקי לאהוב אותי, זה יהיה יותר פשוט."
יעל: "בחיים לא".
יובל: "אז אני לא אוהב אותך."
יעל: "ואני אוהבת אותך."
יובל: "משהו פה לא הגיוני."
יעל: "הגיוני מאוד יובל. תזרום עם הרגשות שלך."
יובל: "סליחה שאני לא מצליח לאהוב אותך".
יעל: "סליחה שהתאהבתי בך בלי התראה מוקדמת."


         "...אז למה היא לא טובה...
                 גם כשהיא קרובה אל רגע שקט, אין שלווה..."
                                                (מזי כהן)