אני מאשים את עצמי שהאמנתי לכולכם,
הרי אתם הייתם הנפגעים העיקריים של השקר הזה בדור הקודם,
ובכל זאת הפצתם את זה הלאה,
עוד ארס,
מוביל לעוד הרס.
עוד שישי ריק, עוד מיטה ריקה, עוד גוף אובד.

אני מאשים את הספרים, הסרטים, השירים והזמרים שגרמו לי לחשוב
שלכל דבר יש פתרון,
שכולם נולדו שווים,
ושיבואו ימים טובים.
שאין יאוש, שאין גיבוש,
שבסוף נהיה מאושרים.
שאנחנו עוד נראה, את הימים האחרים,
שקרים, שקרים, הרים של שקרים.

אני מאשים את הורי ורבותי שהשלו אותי בכך שאהבת אמת תבוא,
שאם ממש ארצה, ואם אשקיע,
הכל יקרה לי.
שאם אסטה מרע, ואשלם את האגרה, אחיה חופשי.
שהטוב מנצח, וחמור מזה, שיש דבר כזה שהוא טוב.