שוקי דגן / ספרי לי, גלי לי |
מה עובר בליבך.
מה לך מציק וכואב?
בלילות לא נרדמת.
כל העת מתהפכת.
לא שקטה את נסערת.
נפשך מטלטלת
כבליבה של סופה.
כשהשחר עולה
רואים שבכית.
בחושך הקר התייסרת.
לא אוכל לגלות,
לספר את הסוד.
גם לך אהובי הנסער
לא אוכל לגלות
את הרז הנסתר.
אך רצוי שתדע
שישנם גם סודות
שאותם אלי קבר לוקחים.
וישנם חלומות
שהשחר מפציע
כמו הטל נמוגים
ושבים לרקיע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|