מריה פרסמן / השתלטות |
דמעה ועוד דמעה נופלת אט אט,
ממלאות את החלל בלב , טוב מה שנישאר, המעט.
החלל שנישאר מאותם הימים שההייתי לבד,
מחשבות, רגשות ואהבות מאותו יום בזיכרוני נחרטות.
אבל עכשיו אתה איתי וממלא את המקום
משתלט על המחשבות, הרגשות והתקוות.
פתאום הכל תלוי בך
אתה לא רוצה ?!
אני מכריחה!
אתה לא מסכים?!
אני בוכה!
אתה רציני?!
אני מתבדחת!
אתה כועס?!
אני מצוברחת!
אין היגיון אבל המשחק הוא מי משתלט ראשון!
אז מה יש לי להגיד?
נצחת!
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|