מסתכלת מהצד ורואה איזה בחור
חושבת, מסתקרנת ומדברת עם הסגור,
מנסה לפתח משהו נחמד ויפה
ורואה שאולי יהיה משהו בזה.

הזמן חולף והיא חושבת זה סתמי
הוא בעצם לא רוצה להיות עימי,
מחשש קטן וחוסר תקווה
היא זורקת את המקרה הקטן לאשפה.

לאחר כמה ימים היא מוצאת את עצמה
במחשבות עמוקות עליו במוחה,
היא מחפשת, מתסכלת ומשתגעת מבפנים
יושבת בצד ומחברת חרוזים.

זה עצוב שהיא בעימות פנימי
שהאהבה לא חשופה לבן-אדם האמיתי,
ולו בכלל ממנה לא איכפת
הוא רק חי את חייו בביתו הקט.

היא מזהה שהבחור ממנה נסוג
ומנסה לרסן את עצמה מלאהוב,
מפתחת, מסבכת ומהדקת את הרגשות
ורואה שאותו לא תוכל לפתות.

אך אינה מצליחה לחסום את האהבה
שבסך הכל נמצאת בינה ובין עצמה,
הבחור לא מספיק אותה לעניין
למרות שהוא רק עוד אגואיסט מזדיין.

זה עצוב שהיא בעימות פנימי
שהאהבה לא חשופה לבן-אדם האמיתי,
ולו בכלל ממנה לא איכפת
הוא רק חי את חייו בביתו הקט.




-----------------------------------------------------------------------------------------

גם לשיר זה יש לחן שאיני מפרסמת כעת. נכתב בסמינר של הצופים,
אוגוסר 27, 2003.