היא כל הזמן כועסת עליי:
תפסיק לברוח כל הזמן!
תתמודד!
אתה כבר בן אדם, איש בוגר
תעשה עם עצמך משהו!
אבל...
אני כל הזמן בורח לעצמי
נכנס לתוך הראש שלי, העולם שלי
ולא מצליח לצאת!
להדליק עוד סיגריה והכל נגמר...
טוב, אז כמעט הכל
אני עדיין חי בפחד.
זה כל כך אירוני,
אני חי בפחד שלם להמשיך לחיות,
ופוחד פחד מוות מהמוות...
מחשבות אחרונות?
אולי...
והם יבואו להלוויה שלי ויבכו אותי...
למה הם לא עושים אותי מספיק קטן בכדי להעלם לעד?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|