יושבים על גג מגדל נישא
כל אחד בתנוחה שונה
תמוה, בוהה
נבלע מבטו במעמקי שמים מנוצצי כוכבים  
חגים במסילותיהם במנגינה יקומית חרישית
מחרישה צפונות בראשית

יקום
כוכבים
רזי בראשית
אינסופיים
אינסופיים

וירח כסוף שט לו בשלוות עד איטית
צופה עליהם בחיבה כאם רחומה מבין העננים  
שואל בדממה:
מה הם מחפשים?

אז יישק ירח אל אופק מחוויר ויעלם
ואיילת השחר תישאר בשמיים צופיה שם לבדה
מנצנצת בזוהרה המשכר ממרחקים
שואלת בדממה:
מה הם מחפשים?

והם אינם יודעים
הם מחפשים ומחפשים בלילות
ובימים
שנים רבות מספור

והם ממשיכים יושבים עת יעלה השחר
והאויר מצליל רענן מיטהר מערפיליו
ותזרח לה השמש זוהרת בקרניה
מאירה את עולמנו באהבה
שואלת בדממה:
מה הם מחפשים?

אולי
מישהו מהם מחכה לאותה יד גדולה
נעלמה
שתרים אותו כגרגר-חול
תישאהו גבוה גבוה, מעלה
מעלה מעל גורדי שמי הכרך
אל מבעד לעננים,
אלמחוץ לאטמוספירה
אל מחוץ למערכת השמש
אל מעבר לגלקסיה...

ואותה יד נעלמה לא מופיעה .

ולמישהו מהם, ברגע של כנות, האירה לפתע במודעות ראייה עצמית
מאירה חודרת לתוךתוכו -
שהם על גג, והוא בתוכם, שקועים  בתחתיות הזיה עמוקה.

ויזעק אותו אחד לשמיים
נכסף כיסופיו, משווע לצאת מהזייתו
וירד ממגדלם הנישא
להתעורר -
אז תופיע היד המופלאה
ובקולה הפנימי תכוון
תשמור
תעזור לעבור כל מכשול
עד הגיע לשער בקצה שבילו
ויחכה

...ותפתח לו השער  
                        ויהי...

נותק מהזייתו לעד