|
ומחר בבוקר
השמש שוב תזרח
ויום חדש יתחיל
ואני חושב
עוד יום לבד
עוד יום ארוך וכואב
ואני רואה את הזמן עובר לידי
ורוצה לשלוח יד ולעצור אותו
לשבת קצת לנוח
זמן זורם פה מהר
ופתאום הוא נגמר
ואתה כבר לא יכול
לא יכול להמשיך לסבול לבד
יושב ובוכה
וצועק לירח
כמו חיה מטורפת
אבל הזמן בשלו
נע לו לאיטו
ופתאום הוא נגמר ומגיע הסוף
ואתה במקום חשוך
ומופיעה נקודה של אור
ואתה הולך אליה ו... |
|
|
זאב בעור של
פיל
גילה גמליאל,
ח"כית של הליכוד
וחברת האדמיה
לשיבוש פתגמים
משתתפת בחוליה
החלשה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.