אנחנו שטים על ים שאין מים יותר יפים ממנו.
אנחנו שטים כבר שבועות.
ושותקים.
אני מסתכלת לך בעיניים
ורואה את הטוב והרע
שאני לא יודעת איך להסתדר איתם לפעמים.
והטוב שבך מציף את הרע
והרע שבך מציף את הכל.
אבל אנחנו שטים.
ושותקים.

השמיים שמעל מחייכים לנו כל בוקר מחדש
וכל לילה אנחנו נכנסים לדממה סוערת שמפחידה אותי.
והעיניים שלך עדיין מראות טוב. ורע.
ולפעמים אנחנו נכנסים לסערות,
הגלים מתנפצים על הסירה,
הברקים מאירים לך את העיניים
שמראות בדיוק את אותו הדבר,
אבל הירח,
הוא נותן לנו אור קטן לתקווה.
אור קטן שאומר שאין מים יותר יפים
מהמים שאנחנו שטים עליהם.