גבריאל ליאור / ana |
תפסתי והגעתי לפסגה של ההר הכל נגמר כבר לא יכול להמשיך
כבר צריך לזכור את מה שנשאר לא מה שעבר
אני מסתכל לתוך עינייך ולא אומר דבר
כי אני מתעלם מהצער
ואני רואה את המחר
אני יודע מה שאת הולכת לאמר
אבל עכשיו אני הולך לדבר אמיתי
תדעי לך שאת כבר לא מכירה אותי
כמו שאני עכשיו מאמין בדרכי
ועכשיו אני רוצה רק דבר שתדעי
על הדברים שעשיתי לך רק אלוהים יסלח לי
ביום שאני יעלה למעלה למשפט
הוא יבעט בי
ואז אני באמת ידע שנהרגתי
ואז סוף סוף אני יבין למה נענשתי
אבל זהו אני כבר התייאשתי
זהו נמאס לי נמרחתי כמו מסטיק
ונשרפתי כולי מבחוץ ומבפנים
מהסיגריה שהיכנסת לי לפנים ואז הדליק אותי
כמו בנזין
אני כבר לא שלם עם עצמי שאני חושב עלייך
ועל מה שהיה לי על הזמנים
שהיו לי כוונה בחיים
אבל זהו נפרדים
זה השיר פרידה שלי
ותדעי לך שאני יזכור אותך לאורך כל הימים
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|