שירה מקור / לחשוב זה כואב |
לדבר האמיתי
ומרב צימאון
לא ממומש
צמאון מיואש
אני מתחילה להתרגל.
הנשמה שלי קרועה
בין בנייה להריסה
ואני מוצאת את עצמי
בפעם המליון,
חסרת אונים,
מנסה בכל הכח
לברור,
וכמו בשבת -
להוציא את הטוב.
הנשמה שלי נאבקת
נחנקת
בשפה שאני לא מצליחה להבין,
ומלבד אי אלו צעקות
מקפיאות דם
אני משלימה עם המצב,
ורק המחשבה על כך
מעבירה בי צמרמורת
מכף רגל ועד
ראש
והיא עוברת
ואני נשארת
זועקת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|