כאב מחריד עומד כסורגים ביני לבין העולם
שפתיי נעות בדממה מצערת,
שבורה ממעגל הזמן הטס לו כדרכו
אשא את חוסר המהות עמי בטוב וברע.
נופלת אל תהום מופשט שמתקיים באף מקום,
נופלת אל החור השחור שמהותו אצלי בחלום.
יגון מקהה חושים חוצץ ביני לבין אנוכי
כמגע רך של פנטומימאי בשיאו,
טקסט מרגש עומד בקצה לשוני המאבד מערכו בקול
אשא את צלקות נכותי עמי בחושך ובאור.
מאבדת אישיות בכמיהה לשלמות,
מאבדת תחושה, מאבדת קרבה, מאבדת אישיות.
תחושת צער כובשת את כל עולמי
ערך הפשוט חמק לו מבין אצבעותיי,
איבדתי כל ערך, איבדתי את עצמי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.