זה כבר הגיע למצב,
התחלתי לדבר עם עצמי,
ולאט לאט גם לשקר,
מבלי לדעת את מי,
זה כבר הגיע למצב,
מעצבן, כמעט נמאס,
התחלתי לפחד מבפנים,
שאני הולך לפלוט משהו גס,
זה כבר הגיע למצב,
לא יכולתי עוד לחכות,
דקה ועוד דקה אחרי השעה,
כמו ילד קטן, התחלתי גם לבכות.

קורה פה משהו, משהו לא נדע,
מין סימן רגשי, זהו אות מהתת מודע,
ואם שנינו נתאמץ, אולי מעט נשמע,
ונקרא מבין כל האותיות ונבין,
שגם פה, בינינו, קיימת לה אהבה.

זה כבר הגיע למצב,
ברחוב לא היה שום איש,
כל כך פחדתי לבד,
פחדתי פתאום לא להרגיש,
זה כבר הגיע למצב,
היא גרמה לי להאמין,
שבעצם לא היה שם כלום,
אף פעם, ובכל פעם רק מין,
זה כבר הגיע למצב,
שום חיוך מסביב לא מקל,
זה רק נראה יפה מבחוץ,
עלי שום תירוץ לא מתקבל.

קורה פה משהו, משהו לא נדע,
מין סימן רגשי, זהו אות מהתת מודע,
ואם שנינו נתאמץ, אולי מעט נשמע,
ונקרא מבין כל האותיות ונבין,
שגם פה, בינינו, קיימת לה אהבה.

זה כבר הגיע לתהום, ממש עמוקה,
זהו מבוך עקום וסתום,
שממנו גם האהבה פחדה והתרחקה,
אילו רק הייתה אומרת,
לאן היא ממהרת,
אילו רק הייתה נותנת סימן,
לכאן או לכאן,
אילו רק לא הייתה ממני נבהלת,
ואחריה הייתה משאירה את הדלת,
אולי גם אני הייתי יודע,
לקרוא להבין,
שגם הלב שלי יכול לפגוע,
ולדעת ולהאמין,
שקורה פה משהו, ניצוץ של תקווה,
שגם פה, רק בינינו, קיימת לה אהבה.