יוליה שלי... כן כן הסיפור ממשיך להסתבך והסוף... מתחיל
להתרחק... בכל מקרה זהו המשך לרומאו ויוליה.
אני לא מבין למה קיים דבר כזה חוק מרפי... כאילו... מה עשיתי
רע למישהו שהוא יצר את הדבר הזה, כשאני פנוי אף אחת לא מסתכלת
עליי וכשיש לי חברה אז פתאום צצות לי כל הבחורות השוות...
והשוות באמת... והנה זה כך... אני דיי התגברתי על מקרה יוליה
שלי והנה מצאתי לי חברה ממש חמודה אבל... יום לאחר שאני וחברתי
נהיינו חברים באופן רשמי אני מגלה שיוליה שלי כבר לא תפוסה
וכבר אין לה חבר... כמובן שלא צריכים לשמוח על זה כי זאת הייתה
טרגדיה רצינית בשבילה והייתה צריך לעמוד לצידה ולתמוך ואני לא
מתלונן, ואני חושב לעצמי... כאילו... כל כך רציתי אותה והיא
הייתה תפוסה ודווקא שאני תפוס היא פנויה, למה? כאילו זה שאני
זומבי מכוער ומת זה אומר שככה צריך להתעלל בי??
זה לא שרע לי עם חברתי החדשה.. להיפך אני ממש מרוצה מהעניין
אבל יוליה... למה זה קורה?
ויוליה שלי בוכה ותתאבד ואני אחריה... טוב נו זה לא בידיוק כמו
המחזה המקורי... אבל עדיין... טרגדיה... שייקספיר הזה... עירב
יותר מידי בכי במחזה הזה..
בכל מקרה מה אני עושה עכשיו? שלא תבינו אני לא הולך לזרוק את
חברה שלי בשביל יוליה ואני לא הולך לבגוד בחברה שלי עם
יוליה(השם שלה זה לא יוליה... זהו רק דימוי) וממש לא הולך לנחם
את יוליה בדרכים אסורות למרות שבכנות... אני ממש רוצה!
וסיפור הזוגיות שלה הסתדר והיא חיה לה עם בן זוגה בכיף.... אבל
לא באושר.
אבל זה לא חשוב..  אני מתגייס והיא טסה לה לחו"ל והקשר יישאר
דליל ונחיה באושר ועושר.... בנפרד.
ואולי הסוף כן ברור... אולי לא... אני לא חושב שהפעם הוא ייגמר
כסוף טראגי...כי ככה אני החלטתי!
ואם למשהו יש בעיה עם זה שיילך ל

. בכל מקרה יהיה בסדר. אנשים תמשיכו לחיות עם האהבות שלכם
ואל תפחדו לקחת סיכונים ולהיות ישירים ואמיתיים ובעיקר אל תהיו
מישהו אחר כי אתם זה מי שאתם ואולי אני ויוליה לא הצלחנו ביחד
אבל אני בטוח שיש עוד זוגות שהם רומאו ויוליה ואני בטוח שהסוף
שלהם מתוק משלי ולא טראגי כמו הסוף של שייקספיר...
והכי חשוב... תנצלו את האהבה כי להיות נאהב ולהיות אוהב כאחד
זה הדבר הכי מדהים שיש בחיים!