כשהמכונית הייתה עוברת את מחלף חדרה צפונה תמיד הייתה מתעוררת
בה מן התרגשות כזו. אפילו שיש עוד שעה נסיעה עד נהריה, מראה
הארובות של חברת החשמל היה עושה לה הרגשה של בית. ועכשיו בפעם
הראשונה היא נוסעת הביתה עם מכונית חדשה, שהיא בעצמה קנתה.
היא רצתה לעלות צפונה בסוף השבוע הבא. כבר דמיינה את עצמה מחנה
את האוטו ואבא שלה מעיר לה גם על הרוורס וגם על הצבע אבל היא
יודעת שהוא היה גאה בה.
ממשיכה ישר במחלף זיכרון אפילו שאימא אומרת שזה לוקח יותר זמן.
פתאום היא נזכרת בקול שלה בטלפון היום בבוקר ואיך כשאמא שלה רק
אמרה את שמה היא הבינה שמשהו קרה.
היא עוצרת בבורקס של עלי - ביצה קשה ומלפפון חמוץ ובטח שמכבי
תעבור את שטורם גראץ אפילו שמשחקים בקפריסין. תמיד אחרי העצירה
היא לא מבינה למה עצרה, היא בכלל לא רעבה ועלי הוא בנאדם טוב
אבל הבורקס שלו הוא לא טורקי ולא ביתי, והפעם נדמה לה שגם לא
ממש טרי כי יש לה בחילה נוראית.
יש משהו אוטומטי בדרך הביתה, גם אם לא נוהגים בה שנים. כשהיא
מגיעה לקריון היא לא זוכרת בכלל שנהגה עד לשם. כאילו שמישהו
אחר נהג והיא ישנה. אחרי שהיא קיבלה את הרשיון היא נסעה עם אבא
שלה לקריון לסרט ומרוב לחץ התבלבלה בפניה והוא צרח עליה איזה
זמן שנראה לה כמו נצח. היא הצליחה לא לבכות אבל הם ראו את "לב
אמיץ" בקולנוע והדמעות לא הפסיקו לרדת מהרגע שהורגים את אשתו
ועד שהאורות נדלקו.
מאז שהיא בת שתים עשרה ואבא שלה עבר את התקף הלב הראשון היא
מכינה את עצמה לשיחת הטלפון הזו. פעם היא קבעה עם אבא שלה שהיא
תבוא אליו אחרי הלימודים וכשהיא הגיע ודפקה בדלת וצלצלה ולא
הייתה תשובה היא הייתה בטוחה שהוא בפנים שוכב על השטיח, בקושי
נושם, עם פנים כחולות, מנסה לקרוא לעזרה ולא מצליח. כמובן
שאחרי שתי דקות הוא עלה במדרגות עם הכלבה אבל היא כבר הייתה
בטוחה שהוא מת. הוא ניחם אותה וניסה להצחיק ובסוף כעס שהיא
היסטרית ושתירגע. עברו מאז ארבע עשרה שנים.
עכשיו היא עוברת את שבי ציון, מתכוננת לפניה שמאלה הביתה אבל
נזכרת וממשיכה ישר לבית החולים. אבא שלה תמיד אמר שהיא חולמת
כשהיא נוהגת יותר ממה שהוא חולם כשהוא ישן. הבחילה לא עוברת גם
כשהיא פותחת חלון ונושמת אוויר נקי אבל הרוח עושה לה דמעות
בעיניים. היא לא נסעה בכביש הזה כבר הרבה זמן, שיפצו את הכניסה
לבית החולים והכל מאוד נקי וחדש.
כמעט ואין חניה והיא מנסה להיכנס בין שתי מכוניות שעומדות
צמוד. רוורס ושוברת ימינה ומתיישרת ומנסה שוב ולא מצליחה. איזה
איש שעומד שם אומר שהוא יחנה בשבילה והיא מסכימה. הוא מחליק את
האוטו פנימה ויוצא והיא עומדת ובוכה כמו ילדה בת שתים עשרה
שאבא שלה מת.