[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








היא מאבדת את כולם, לאט לאט באופן שיטתי שמצליח להרגיז אותה.
היא מבקשת שלא ילכו, שהיא מצטערת, שזה לא בכוונה, שהיא באמת
אוהבת...
הם יודעים את העצב שבתוכה אך לא מתארים כמה עצום ואכזרי יכול
הוא להיות...
היא מרגישה כאילו זה עוד שלב בחייה, "זה ייגמר" - היא אומרת,
ובתוך תוכה מתרוצצת השאלה: "מתי?!" אומרים לה שהיא חכמה ונבונה
ובטוח מבינה שזה עניין של תקופה. הם לא יודעים שהיא איבדה את
כל חבריה בגלל אהבה. הם לא יודעים שהיא רבה עם חברתה הטובה
בגלל שניסתה להסביר לה כמה היא פוגעת בעצמה. ניסתה להסביר,
שהוא לא יהיה שלה לעולם ושהוא בסך הכל בן-אדם, הוא לא איזה
נסיך חלומי עם סוס ומרכבה, הוא אדם, אדם כמו כולם.
היא מנסה בכל הכוח לחזור לעצמה, להסתדר לבד, לקחת את עצמה
בידיים ולחזור למוטב.
כמובן, שזה לא הלך לה.
הלב שלה שבור לרסיסים, כ"כ פצוע שנותן רושם שלא ישוב עוד לעולם
להיות כמו שהיה כי הנסיך לא יבוא, לא עם סוס ולא עם מרכבה, היא
מבינה - זה אצלה בתת מודע.
למרות שהיא לא מראה את זה - קשה לה, עמוק בתוך-תוכה היא לא
יכולה, פשוט לא יכולה להתעלם מהעובדה שאהבתם אבודה.
אין לה דרכים להתמודד, היא לא מתמודדת, היא פשוט לומדת, לומדת
לחיות עם זה, לחיות בלי אביר, בלי האביר שלה.
היא לומדת לחיות עם עצמה, עם ה"אני" המסובך שלה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני חולה במחלת
הפה והתלפיים






הקופירייטר של
הקופירייטר של
אלוהים


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/7/04 20:08
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מור דיין

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה