עייפות קטנטנה נוחתת על המח ואתה מאבד תחושה בקטע שמעל הברך כי
הרגל השנייה שם כבר שעתיים והכול מפלסטלינה, ירוקה ומישהו
מבלבל בשכל על מה הוא עושה בחיים, הוא לא מדבר אליך אבל אתה
מוכרח להקשיב והמדריכה מכוערת ומצומקת וגם משעממת ברמות ובראשה
היא חושבת על מה עשתה בחו"ל עם הצרפתי ההוא וכמה עצוב שנגזר
עליה לשרת שנתיים שלמות בלי עינוגיו של הצרפתי סמוק הלחיים ויש
לה 12 חניכות מעצבנות שבדיוק עכשיו מצרצרת להן בראש המחשבה
האנמית על עבר חסר משמעות אל מול עתיד חסר ציפיות והלשון צורבת
שורפת מהתה של הבוקר ויש חול של בוץ של סרחון מהרגל וקשקושים
על העור הקשה והמזגן מטפטף טיפות איטיות, יחידות, רציניות
שיודעות לחשוב על מים ותכלת וגוון ותפוזים ומסטיק רום נוראי
שדיספייט קיומו, הפה סרוח ויש לבן של כלבת בצדדים של הפה
והעיניים נסגרות, הראש מנקר כמו ציפור קטנה, סנונית.
סנונית מעופפת גבוה רחוק לצלילי הפסנתר.