במדינה הזאת אתה אשם עד שתוכח חפותך
שהרי אם היית חף מפשע לא היית בכלא
אם היית חף מפשע לא היו באים
ולמאסר-נצח אותך לוקחים
לשופט באים ומקריצים ראיות
זה עושה לך רק בעיות
והנ"ל על צווי חיפוש חותם כה רבות
שאתה כבר שואל אם אתה בפס הייצור
במפעל לייצור צדק...

בעזרת צו החיפוש השוטרים לוקחים הכל מהבית
ומשאירים מאחור רק את הדירה (שהרי במחסני הראיות אין מספיק
מקום אכסון מתאים) ואומרים לך שהכל נחוץ לחקירה
ואתה תוהה וחושב: האם גם יעקלו את הילדים והאישה?
ואם בחומר שלקחו ראיות לא מוצאים
אז אותן ללא בושה הם בודים

במדינה הזאת אתה אשם עד שתוכח חפותך
אחרת לא היית יושב עכשיו בבית המשפט
והשופט היה חורץ את דינך למאסר עולם בכלא
כלומר שאתה אשם באשמת היותך חף מפשע
שהרי בזו המדינה רק החוק קובע מה נכון ומה לא
והחוק, הרי הוא המשטרה

במדינה הזו אתה אשם עד שתוכח חפותך
אחרת לא היית יושב עכשיו בכלא
נרקב בצינורי מחנה המאסר אשמורת
וחולם על הסתכלות משחררת משלוותה
ואפילו אם לא עשית דבר, הרי זה לא משנה
כי הם קובעים מי אשם ומי לא
ואתה אשם כשהם רוצים שזה יהיה כך
הרי אתה במקרה לא עובד במשטרה?

אתה אשם עד שתוכח חפותך
אלא אם במקרה יש לך שם משפחה מתאים-סיסמא
כי אז היה לך סוד סודי ביותר - כשרון
לפתוח את דלתות הכלא ולשנות את המציאות
כמו כרטיס "צא לחופשי" במונופול
אך מי קובע מה המציאות?
שהרי אם אתה לא אשם
להוכיח זאת יכול לקחת לך נצח