כשלקחת אותי הייתי סתם עוד חתיכה ככל החתיכות.
כמה שחשקת ורצית,
בסופו של דבר הצלחת להכניע,
יצרת אותי, עוד בובת פיתום.

אהבתך אלי הפכה אותי למושלמת מכל הבחינות, שונה, מיוחדת.
מאותו רגע ששבתי לחיים ידעתי שאינני שייכת עוד לעצמי,
ידעתי שאני שייכת לך, ליוצר, למפעיל.
כל מילימטר בגופי נע לפקודתך.

משפתיי יצאו מלותיך,
מחשבותיי היו מחשבותיך,
ראיתי את אשר נתת לי לראות,
שמעתי את אשר נתת לי לשמוע,
לא הרגשתי, לא יכולתי להרגיש,
לא נתת לי כי לא רצית שיכאב לי.

זה היה כל כך יפה, בהיר, מחמם, זך, קסום.
התקרבתי,
זה סנוור במעט, התקרבתי עוד ועוד, זה היה חם,
כבר לא מחמם, רותח.
נדלקתי, משנשרפתי
איבדנו זה את זו לעד.