|
בכיתי באוטובוס.
קוף אחד לא ראה
קוף אחר לא שמע
ועוד כמה קופים פשוט לא אמרו לי כלום
רק המאבטח חשב שאולי אני מחבלת.
זה שיר של תקופה;
אני חוזרת על עצמי חלילה.
מלאה מוטיבים וסמלים.
המורה שלי לתנ"ך הייתה מתה על זה
ממש כמו בספר שופטים. |
|
|
כולם כבר מכירים
את חוק מרפי
שאומר שתמיד אבל
תמיד פרוסה
מרוחה - כשהיא
נופלת, תמיד היא
נופלת על הצד
המרוח,
יש לי פיתרון,
או להעיף את
הפרוסה ורק אז
כשהיא על הריצפה
למרוח אותה,
או למרוח את כל
הריצפה, ואז
פשוט לזרוק
פרוסות לחם!
שאול מהמוסד,
בהצעה לשיפור
התרבות
הקולינרית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.