דינה צוקר / שבה לתחייה |
כבולה, בשלשלאות המשוננות של אהבתך. חבולה, מקוצי ורד הבר השחור של שנאתך. מדמת, מקוננת, זועקת, לך לך מעליי. אני חסרת תחושה, מכה, שורטת, מקללת, אני חשה כאב, שבתי לתחייה. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|