לכל אדם יש סיפור חיים,
לכל שני אנשים,
יש לפחות פרק אחד משותף בספר החיים.
את סיפור חיי עדיין לא סיימתי לכתוב,
ואולי אני אף-פעם לא אסיים,
לא נראה לי שאת סיפורי אני התחלתי,
לכן אף נראה לי שאני לא אסיים,
אולי סיפור חיי לעולם לא יסתיים, אולי יהיה מי שימשיך אותו,
ואולי אני המשך של סיפור החיים של אדם אחר,
אולי חיי הם אינם בעצם שלי,
אחרי הכל אני חולקת אותם,
אולי חיי הם להשכרה,
למרבה במחיר,
אחרי הכל,
שום דבר ששלי לא באמת שייך לי.
אולי חיי הם רק טרנד חולף,
או שמה חיי הם אופרת סבון,
אחת שמתמשכת ולעולם לא נגמרת,
אולי זו אופרה בשפה זרה שאינני מבינה,
עם סוף טראגי,
אולי זוהי דווקא קומדיה רומנטית,
אולי זוהי ההצגה הכי טובה בעיר,
ואני הזמנתי את כולם לחלוק איתי את הבכורה,
אחרי הכל חיי הם להשכרה.
אינני יודעת לאן פניי מועדות,
אני רק יודעת שזה לכל מקום מאחר מלבד שם
אני לא יודעת לאן אני אלך מכאן
אני רק יודעת שבמקום שאליו אני ממשיכה
יהיה אותך,
כי אחרי הכל חיי הם להשכרה. |