יותר חזק וארוך
מזרועות התמנון שלך
הוא המבט הזה
שאתה נועץ בי עכשיו
אני שוקעת
בתוך הרוך והלחות
של הכריות מסביבי
ספוגות הזיעה שלנו
מילותייך, חודרות אך נוקשות,
מחלחלות אל עומקיי נשמתי
הגוועת, הצמאה להן
כאילו לא נאמרו מעולם
אתה נצמד אליי
ואנו נעים יחדיו בחשיכה
כשמבעד לחלוני הפתוח
הירח מתבונן בנו בנשימה עצורה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.