טיפות הדמים הזולגות מעיני
מבטאות כעסים נושנים
ומילים אותיות הזורמות בדפי
מביעות הטבוע בי זה שנים

חתכים עמוקים בנפשי המצולקת
להם אין תרופה, הצלה או מוחה
ופצעים לבנים במציאות מאופקת
של גופי המוכה, הבוכה

לילות ארוכים של מחסור בשינה
בהיה בקירות, בתקרה בעצים
יקיצות מהירות משינה עדינה
לקולות של צלילים מדכאים

חתכים, חתכים בלתי נשלטים
גם כשאין הם מוחשיים, גופניים
חיטוט בקרביי בלא נחת כתפיי
העמוסות רמוסות משקרים

ימים לדיבור לצחוק מתגלגל
מסכות כיסויים שוב שקרים
כסות של שמחה של פיה לבנה
אבל טובעת במים עכורים

לילות לשתיקות לבכי מטפטף
לשבר עירום מתנפץ
שדים שחורים השטן מלטף
לטמאני הוא כה מתאמץ

מנגינה עצובה מתערסלת בתוכי
אקורדים מינוריים של יאוש
לחן עזוב ואיבחתו בליבי
הבוער כאוד במוות אנוש


אבחת הסכין המורטת בי
מקיזה ממני נפשי
מותירתני
דבלולים
מרוטים
בצרונים
נתוצים
אניצים
רצוצים -












אלומות שיבולים
המתנועעים
המיית הרוח
ורחש אדוות הגלים