אומרים שצריך לדעת לבחור את הקרבות שבהם אתה יכול לנצח. כנראה
שאני תמיד ידעתי לבחור, כי אף פעם לא נכשלתי בשום דבר בחיים.
כל מה שבאמת רציתי, השגתי. "תתפלאו מה אפשר להשיג בעזרת קצת
אמונה", תמיד אמרתי לחניכים ששאלו אותי איך הפכתי להיות מדריך.
והם באמת תמיד התפלאו. וגם אני התפלאתי. כי, אם נודה על האמת,
לא באמת חשבתי בזמנו שאני אוכל להתקבל. אז כשקיבלו אותי,
הרגשתי זריקת עידוד לאגו שלי, והבנה שאם באמת רוצים משהו, לא
מזיק לנסות.

"אם לא תבקש, לא תקבל", חבר שלי אמר לי פעם. והוא צדק. כי אני
לא ביקשתי שיאיר יפסיק לעשן באוטו למרות שזה הפריע לי, והוא
באמת לא הפסיק. בטרמפ השבועי הבא, ביקשתי ממנו שיכבה, והוא
הסכים בשנייה. מאז, אני תמיד מבקש. כי לבקש לא מזיק. מקסימום,
יגידו לך לא, ואז חזרת להתחלה. אם לא תבקש, אין לך סיכוי בכלל
להתקדם משם.

גם לבחור את הבקשות שלך זה דבר חשוב, כמו גם קרבות. כל השליטים
והדיקטטורים הכי גדולים שהשתלטו על חצי עולם לא ידעו לעשות את
זה. כולם נפלו מתישהו באיזה קרב טיפשי, באיזו טעות טקטית
מפגרת. היטלר סתם רדף אחרי הרוסים בחורף הקר. נפוליאון נפל
בווטרלו סתם כי לא התכונן. כולם לא ידעו לבחור את הקרבות
שלהם.

רק אני יודע. כמו מכבי תל-אביב כדורסל. אני תמיד לוקח בהליכה
את האליפות. מוסיף עוד גביע לסטטיסטיקה. מנצח בהכל, ובינתיים
מאבד עניין בליגה. כי משחק מחשב שבו אי אפשר להפסיד, הוא לא רק
בזבוז זמן, אלא גם חוייה משעממת בסך הכל. ניצחון הוא מתוק רק
אם הכשלון הוא מר ובמרחק נגיעה. אין לו שום ערך בפני עצמ ו-
הוא לא אמת אבסולוטית שתמיד נכונה, אלא זה דבר סובייקטיבי
לחלוטין. הצלחה של אחר לסיים בגרות תהיה ההישג הכי מתוק בחייו
שלו כי הוא יכל להיכשל. בשבילי זו היתה סתם נקודת ציון שהייתי
צריך לסמן שעברתי. צ'ק פוינט במרוץ החיים. ובמרוץ הזה כבר
עברתי הרבה צ'ק פוינטס. וגם צברתי הרבה נקודות. ואם נעצור
ונבחן את תוצאת המחצית נראה שיש לי פור גדול על מי שהתחילו את
המרוץ איתי.

לנצח בקרבות זה אולי נחמד, ובאמת חשוב לבחור את אלה שאפשר
לנצח, אבל אלה שאי אפשר לנצח, הם הכייפים באמת. היטלר הצליח
כל-כך רק בגלל שהוא העז לעשות דברים שאחרים לא חשבו שיוכלו,
אפילו שלושה פוטשים לא עצרו אותו. נפוליאון היה נשאר סתם חייל
פשוט אם הוא לא היה מעז. הוא לא היה מתקדם והוא בטח שלא היה
משתלט על אירופה. הוא בחר קרבות קשים וניצח אותם. כן. צריך
לבחור קרבות שאפשר לנצח בהם, אבל חשוב גם שתהיה אפשרות להפסיד.
 

ואני? אני ניצחתי בכל הקרבות בחיי, למעט אחד שנטשתי טרם עת.
אין לי אף אכזבה אמיתית בחיי. שום דבר שאני לא מצר עליו שלא
צלחתי בו. לא זכורה לי אפיסודה אחת שחשקתי בדבר, שערגתי למשהו
ונכשלתי להשיגו. כל מה שרציתי השגתי. ואולי, רק כל מה שיכולתי
להשיג, רציתי? אם לא אכשל, לעולם לא אדע. אם לא אבקש, אף פעם
לא אקבל.