אני רוני גאיה. גאיה הוא השם שלי במוסד. אני המייסדת של המוסד
הזה. שמו סמוי ואין איש בעולם חוץ מפוליטיקאים מסוימים שיודעים
על קיומו.
המוסד מנהל כבר עשור מלחמות חשאיות בין ישראל לארצות הברית.
בזמן שכולם חושבים שיש ברית בין שתי הכוחות, האמת היא שמסתתר
ביניהם מאבק כוחות אדיר.
הפעולות מתרחשות פעם בחצי שנה בערך, מלחמה מסווגת בין קבוצות
של עד 10 אנשים.
הפעולות בחלקן פיזיות ובחלקן אינטלקטואליות. אך בכל זאת אנשים
מתים בהן. דוגמא:
עדי אורבך- נהרג בשנת 98' אחרי פיצוץ של חומרים כימיים.
חן אריאל- נהרגה בפעולת אינטליגנציה בשנת 92' כאשר גילתה לחץ
נפשי.
"גאיה, את פה להוביל מלחמת כוחות. הפעם ארצות הברית גייסה
לכוחותיה חיילים רוסים. הנה תקציר של הפעולה שתהיה"
נפתח מולי מסף ענק שהופיעה משום מקום. המסך הדיגיטלי נועד
להסברים שכללו מפות ודרכי פעולה. אבל המפקד נתן לי לראות את
המסך הפעם בדרך אחרת.
"המדענים הצליחה לחדור למערכות של ארצות הברית בזמן היותך
בחופשה גאיה, הם הצליחו להתאים בין תכנון הפעולה שלהם ושלנו
ובכך צפו את תוצאות הפעולה."
מולי ראיתי את אזור המלחמה, בניין גדול ולבן עם המון מסדרונות
נסתרים ופינות חבויות.
"גאיה, התוצאות של הפעולה לא טובות"
המפקד לפתע נשמע שונה מהרגיל, הקול שלו רעד והוא התיישב
לידי.
"אחד מהחיילים הרוסים תפס אותך בלי מכסה. הוא ירה לגולגולת,
גאיה."
"המפקד, אני מתה?" שאלתי בקול חנוק.
המפקד הסביר לי בקור רוח שהסרט שראיתי עכשיו, על מותי
הפתאומי, הוא מה שיקרה אך ורק אם תוכנית הפעולה תישאר כמו
שהיא.
"לא רצינו לקרוא לך לפעולה גאיה, אנחנו לא יכולים לאבד אותך,
אבל בלעדייך אין לנו סיכוי נגד הקבוצה האמריקאית יחד עם חיילים
רוסים. אנחנו צריכים אותך."