לא רציתי
אבל קרה ש
הלכת ו
לא רציתי
באמת
אבל קרה.

לא בכיתי
אבל בלילה
רעדתי ו
קצת התכווצתי ו
לא בכיתי, באמת
רק התגעגעתי.

לא ראיתי
איפה טעיתי
הצטערתי כל הזמן
אך לא מצאתי את מקור הבעיה
אם רק ידעתי
אך לא שמעתי
תגיד לי איך הספקתי ו
מתי איבדתי אותך במשך כל הזמן?

כשהפסקתי לראות אותך
הפסקתי גם להבין אותך
היית שקוף בעיניי
קולך נחלש
וגם כשדרשתי אותך לצרוח
שתקת.

אפילו הקירות עונים לי יותר ממך.


אז הפסקתי לראות אותך
הפסקתי גם להבין אותך
הפסקתי לחשוב עלייך, להעלות זכרונות ממך
אתה אינך נראה עוד
וגם קולך אינו נשמע
אז מבטך המושפל לתוך האדמה
כשאנחנו נפגשים ככה במקרה, ברחוב או באוטובוס תועה
משתיק
חוורון סיד מרתיע
ותראה אותי, איך הצלחת
להשתיק גם אותי, אפילו יותר מהקירות.

ניחוחות זורקים אותי אחורה
מעיפים אותי קדימה בזמן
עלי הנענע והדשא הרטוב
הבושם שהטריף אותי ומעולם לא הסכמת לומר לי את שמו
צואת פרות וריח בישולים
מחזירים אותי לימים שהאמנתי בנו.

וכעת
אין דבר בר-אחיזה
הכל נשמט בין ידיי
הכל נוזל,
ניסיתי לאחוז ברגעים קצובים כשם שניסיתי להחזיק מים.

אל תגע בי
אני נחנקת
נשנקת
אני נשמטת מבין ידיי.

אל תביט בי במבט כזה
אתה לא באמת מבין
אתה לא באמת אוהב
אתה פשוט רוצה את הבלתי-אפשרי
כל מה שלא הגיוני, שלך.

אל תחבק אותי
אל תחבק אותי בכלל
אני נמסה בין ידייך
אני טובעת באהבה שלך שלא שייכת לי
אל תחבק אותי יותר
אף פעם.

ליווה אותה בשבילים חשוכים
כשפחדה מדמויות שיקפצו מבין הצללים
קול צעדיו הרגיע אותה
ומדי פעם גמלה לו בנגיעה קלה
ומכשהגיעו לביתה סגרה בפניו השער
והוא עוד חיכה לה, הביט בגבה ההולך ונעלם
מאחורי דלת עץ כבדה בעלת חלונות זכוכית
והוא חשב שאם יתאמץ להביט כך כל הלילה
אולי הקירות יעשו שקופים והוא יזכה לראותה
סוף כל סוף
נרדמת.