להתעטף במלנכוליה
מה יותר יפה מזה
לפגוש שוב את אותו העצב
לרצות שלא לצאת מזה
לשקוע באותה אופוריה
אפרורית ודכאונית
ולפתח עוד תאוריה
על התאבדות ייחודית
לדעת שאתה בטוח
בתוך החדר החשוך
להנות להיות שקוע
אבל, בלב, לרצות לעוף
מסתובב בכל העיר
מעלה הצגת יחיד
משתף את כולם בבדידותך
'מופע העצב של עמית'
הקהל שותה, טעים לו
איזה נער מרתק
הקהל שוטה, מראים לו
מסכה של עומק ריק
כמה מיוחד אתה
כשאתה בדיכאון
עכשיו תמשוך אותה איתך
תרדו ביחד לטמיון
תזייף עוד סצנת בכי
תספר לה כמה רע
שגם היא תרחם עליך
תעטוף אותך באותה חמלה
כשאין לך כבר מה לומר
אז כנראה עדיף לבכות
שייראה כאילו בתוך הריקנות שלך
יש בעצם מה לראות |
