"לעבודה ולמלאכה",
זה שיר שביאליק כתב
וכל הדמיון עם המציאות
הוא רק מקרי עכשיו.
איש לא יהיה סנדלר
ואיש לא יהיה תופר
ואיש לא יהיה נגר
ואיש לא יהיה מסגר.
דב - מתווך דירות
ומוישה יהיה קבלן
ורפי -מורה לנהיגה
ורמי - חבר ב"דן".
שלמה יהיה יועץ,
מרקו - רואה חשבונות,
דודו -ג'יגולו בחוג הנוצץ
וז'אקו - רועה זונות.
ואל נשכח שבתוך הכרך
צריך גם עורכי דין,
שיגנו על המוכרים
'גראס' והרואין.
רק ברוך אינו יכול לעבוד,
כי יש לו מיניסקוס בברך,
הוא מקבל דמי אבטלה
וסוחר בניירות ערך.
ובנו, שצריך להתגייס בעוד חודש
קיבל משרה טובה,
הוא לבש קפוטה וגידל זקן
והיה ל"חוזר בתשובה".
אז מי יזרע ומי יקצור
וירקות מי יאסוף?
עבד, עלי, פטמה, אעישה
בשדות של יעקב.
ומי יקנה לו עוד אישה
ושמונה ילדים יוליד?
זה כה ברור - זהו ה'ראיס'
של עובדי הנקיון - וליד.
ומי דוד שמש גם ירכוש
ואנטנה על וילה, בת שתי קומות
ומי ב"יום האדמה"
יקים בכפרים מהומות?
ומי את הכביש באבנים יחסום
ומי צמיגים יבעיר
ומי אגרוף קמוץ ירים
ובקול נלהב ישיר:
"בדם וברוח נשחרר אותך גליל!"
צלם אותם ומיד תכיר:
וליד, עבד, עלי וחליל.
אם כן מה טעם להביא עולים,
שיבקשו כאן עבודה,
כשלרשותנו מיליון עובדים
מעזה ומהגדה?
אז יוסי שלא רצה ללמוד
מגלגל כל יום מיליון,
כי לרשותו מיליון עובדים
מעזה, יהודה ושומרון.
"לעבודה ולמלאכה",
זה שיר שביאליק כתב
אך בימינו אנו
איש לא מתייחס אליו.
|
