אמרו לי לא להסיק מסקנות לבד... על דעת עצמי.
אבל מה אם אני לא רואה אותך?
מה אם אני רוצה להסיק מסקנות איתך?
חבל שאת לא לידי וכנראה גם לא תהיי.
אז הנה אני
יושב בחדר
מביט בלב שלך
שתלוי מהמנורה
ומסיק מסקנות... לבד!
בעצמאות גמורה!
אם יש לי סולם עדיפויות
אז את נמצאת מעליו
ואני אצלך רק באמצע.
בגלל שאת כל כך חשובה
אוריד אותך בדרגה
אותו ראש = אותה הרגשה.
כל קנאק שיוצא לי מהגב
אני רואה את עינייך
שמסתכלות בי, לא מבינות מה אני רוצה מהן...
לא נורא, בעתיד הן יבינו
מקווה להיות שם.
אז עכשיו שאנחנו באותו ראש
אני זז לצפון
אם יתאים לך
ויסתדר גם אצלי
פעם ב... את יודעת
לא משהו רציני...
ניפגש, נדבר, מה קרה, מה קורה, מה יקרה
וככה זה יהיה.
רוצה אני שכך יתרחשו הדברים
אבל זה לא יקרה בחיים.
אני אוהב אותך
ולא אצליח לקחת בקלות.
אבל אמשיך לנסות
בוגרת בוגרת,
אבל על זה לא אבנה תקוות!
|