צעדים קטנים לאורך החוף
היא מרגישה בליבה את הסוף
יחפה על חול לח, פוסעת לעבר הים
רוח ערב שלובה בחול, עוטפת גופה בקרירות
עורה מתכווץ, צמרמורות בה חודרות
פוסעת לעבר הים הסוחף
רגלייה אינן מהססות
וברכות אל הים הגועש נכנסות
הגלים שוטפים תחילה את ברכייה
היא אינה נכנעת לקור,
נותת לקור לעצמותייה לחדור
היא ממשיכה בפסיעותייה
עד כי יכולה לחוש טעמו של הים על שפתייה
מלוח הים כטעם חייה
וכשהמים מסתירים את גופה החבול
היא מרימה ראשה אל-על
מביטה אל הלבנה שמעל
ייאוש מצטבר גורם לה לבכות
דמעותייה משתלבות בין הקצף השוטף
בראשה מרצדים הזיכרונות
מלח ים שורף לה את הצלקות
לוקחת את נשימתה האחרונה
מעניקה לים את גופתה
שוקעת במים עמוקים של שנאה |
