|
אני כותבת לך את המכתב הזה
רגע אחד לפני שהדמעות חונקות לי את הגרון
רגע אחד לפני שאני מתפרצת בבכי צווחני
והעולם רואה אותי נשברת
העולם שומע אותי נסדקת
והעולם
העולם יאלם דום בתוך הקפור הזה.
אף אחד לא באמת מתעניין בי
כולם נמצאים שם , אבל הם בעצם לא שם
כמו שאת היית.
כולם מביטים בך
את יפה
תווי פנייך כה רכים,
עינייך בוהקות
בצבע של ים כחול ושמש צהובה
את פרי אסור
כולם רוצים אותך לקטוף
אני טעמתי
מהפרי שבגנך
הסתנוורתי
ונפלתי למרגלות יופייך
עוד נשיקה
ועוד אחת שתשאיר טעם של עוד
ליטוף, מגע לופת אצבעות בשערך
ריח הבושם המתקתק שלך מדגדג לי בקצה האף
אני מריחה אותך בכל פעם שאני מקפלת את השפה
רק שתדעי אני
מתגעגעת
יותר מדי. |
|
|
"תגיד, יש לך
גרביים יבשות?"
"כן."
"רוצה להחליף?"
"בסדר, תני לי
את דופן המעי
שלך, ואני אתן
לך את הגרביים
שלי."
דאוס אקס
מאכינה, בעסקה
מוצלחת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.