אתה מתערפל בתוך השגרה הזאת,
כובש את הבננה בתנועות מאכלת פרועות.
האדמה רועדת בווי נט.
אוכל את הזית הזה לאט לאט,
כמו בקולנוע.
אתה מתעמל עם ערוץ אחד,
מזיז את הרגל בתנועות ממושכות.
מעסה לה את החזה.
הפתיחה של שעת כושר,
והשכנה בת השמונים מפעילה את רשת א' בפול ווליום.
הקומקום שורק,
איש מסתרק,
הולך לעבודה.
נעליו נוקשות על מדרכה מנומנמת,
הוא נכנס למכונית,
מתניע,
אדים נקווים על השמשה.
הוא דוהר לתוך הבוקר הערפילי,
אתה מתעמל ומתערפל
במציאות חסרת הברק.
נטמע בין שיערות השטיח
עד בעבועי מרק הצהריים.