אני נאבד בתוך עצבותך,
שוקע כבביצה עמוקה,
רק הראש נותר פיקח מעל הבוץ
והדמעה על הגרון היא כמו חגורה הדוקה.
אני נאבד בתוך עצבותך,
את נעלמת מכל דמותך.

בבקשה אל תגררי אותי למטה,
אל תחברי אותי באזיקים אלייך.
אינני יכול לסבול עוד את דמעותייך.

אני נאבד בתוך עינייך,
מתערבל לתוך חור שחור,
נופל עמוק לבור.
צעקה חלושה מתוך גרון ניחר
מזיזה רק את דל שפתייך.
אני נאבד בתוך עינייך.

בבקשה אל תקחי אותי למטה איתך,
אל תקשרי אותי בשרשראות לרגלייך,
אינני יכול לסבול עוד את דמעותייך.
תשחררי אותי...
תפתחי את הכלוב ותני לנפש לפרוח,
רוצה לעוף אל על כמו בלון נפוח,
לרחף עם הרוח.