לכל אדם יש חלום. לכל אדם יש רצון. לכל אדם יש המון.
חלום הוא דבר שמקווים שהוא יקרה, חלום הוא רצון ותקווה להגשמה.
חלום הוא תשוקה.
כשהייתי קטנה היה לי חלום, והנה הגיע אותו יום, שהפסקתי לחלום.
חוויתי חלום, את חלום ילדותי. חוויתי את הדבר האמיתי.
הרגשתי כאילו גופי נמצא בתוך בועת אושר, הרגשתי שיכורה, הרגשתי
שולטת.
באותם רגעים, באותן השעות בכלל לא חשבתי על עלבונות. הרגשתי
שאני בקצה העולם מרחפת לי מעל כולם.
הגשמתי חלום, דבר אמיתי, דבר שלעולמים יישאר איתי.
אך חלום, כמו כל דבר צריך גם הוא להסתיים. היה לי עצוב, היה לי
קשה. לעזוב אותו, את חלום ילדותי.
דמעות זלגו להן בקצב מנוע מופעל, דמעות של שמחה, דמעות של
געגועים ועצב, דמעות סיום.
לא רציתי לעזוב, את הספסל ההוא, שאת גופי הנחתי עליו בכדי
לנוח. רציתי שידביקו אותי אליו, אך הגיע רגע האמת, שהחלום נגמר
וצריך להתחיל לחלום חלום חדש.
הדמעות המשיכו ועד היום הן נמשכות.
כשאתה חולם על משהו, וחווה אותו, זה נפלא. אך כאשר צריך להפרד
מהחלום, החלום שמחשבותייך לא הפסיקו לנגן עליו, חלום חייך, זה
קשה. זה עצוב.

החלום שהיה לי היה לטוס לצרפת ולהיות בדיסנילנד.
זה היה לפני ארבע שנים, כשהייתי בכתה ז'. וכמה שזה מדהים אותי
שפתאום, ביום חם ובלתי צפוי שכזה נזכרתי בזה, וכתבתי על זה
שיר.