|
עננים לבנים נראות בשמיים
ירח נראה מערפל של דמעה
עולם מסתובב ולא מחקה כבר
הזמן מרפא כאב ושנאה
אבל געגועים אוחזים בי כמו בית
אני לא יכול אותם לעזוב
כל רגע כל לילה את שוב מתעוררת
את מתעוררת אצלי בחלום
בבבוקר פוקח עיניים עם שחר
את מסתכלת עד השנייה
אבל כשאור נכנס לעיניים
את נעלמת ממני לעד |
|
|
רגע, לא הבנתי
ת'קטע עם הגדי
ואמא שלו. די,
תסביר שוב,
בחייאת.
נו, בחייאת...
משה לא בפוקוס
בהר סיני. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.