ברגעי שמחתי,
ברגעי צערי,
היא הייתה לי,
הייתה לצידי.
כשנפשי דעכה
וכשנפשי פרחה,
מעולם לא הלכה,
הייתה שם, סמוכה.
אמא,
ברגעי משבר הדהימה,
מצב רוחי תמיד הקימה
וידעה גם לחבק.
אמא,
תמיד אמרה, "הבט קדימה!
את לקח האתמול תפנימה!",
וידעה גם לנשק.
ברגעי שמחתה,
ברגעי צערה,
לא הייתי לה,
לא הייתי לצידה.
כשנפשה דעכה
וכשנפשה פרחה,
לעתים הלכתי ממנה,
לא הייתי איתה.
אמא,
זה שיר סליחה וגעגוע
הותרתי את ליבך פגוע
הרחק, הרחק בשדה הקרב.
אמא,
סלחי על-כך שלא הייתי,
סלחי על-כך שלא ראיתי
איך ליבך נצרב.
אנא אמא, סלחי עכשיו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.