הלו..תרים כבר את הראש,
תספור בלב לאט עד שלוש,
תניח לכאב לרגע, שים אותו בצד,
תספור איתי ביחד, אל תהיה כזה לבד,
אני יודע, אני מכיר,
הכל כתוב בעצם בלבן על הקיר,
גם אני עם עצמי, זה משהו אחר,
ושקראו לי החוצה, רציתי לוותר,
אבל תקום לרגע, ותפסיק לחשוב,
רק אם באמת תרצה, בעצם הכל טוב,
וזה נכון, כמעט תמיד אין מושלם,
אבל גם כמעט זה סיכוי, מהר,
לפני שגם הוא נעלם.

That's It...
עכשיו פרק חדש בחיים,
קח לך מכחול, אל תשכח את הצבעים,
תשמע את הריח, תריח את האור,
תן למוזה לצייר, תשאיר את הדמעה מאחור,
שם בקיר הלבן מסתתרת לה מראה,
תצייר לך חופש, ותראה חיוך גדול בחזרה.

הלו...אתה כבר למעלה?
כבר הזרקת לאותה המחלה?
אני קורא לך, תענה לי, בבקשה,
שיגעת ת'שכל, מתי תפנים ת'הרגשה,
תעיר את עצמך, בלי למה ומדוע,
אתה פאקינג אאוט לגמרי כל השבוע,
קום, תקום, תרגיש, זה עבר, מזמן נגמר,
צייר לעצמך כנפיים, ותעוף אל המחר,
תדמיין את הים, תשוט גם אל הגלים,
תזכר לפתע שגם לך היו פעם רגעים,
תשכח מהכל, שילכו להזדיין כולם,
רק אתה והמוזה תיהיו שם, בסוף העולם.

That's It...
עכשיו פרק חדש בחיים,
תעיר בך את המוזה, תביא את הרגעים,
תקשיב לחופש, תראה את הטוב,
תן לה לצייר, תשאיר את ההגיון לחשוב,
שם בקיר הלבן מסתתרת לה מראה,
היא תראה לך אושר, ואתה תסתנוור בחזרה.

כן, אני רואה עלייך,
אתה בתוכך שוב נרגש,
קמת  וספרת לאט,
אתה מוכן לפרק חדש...