אני חוזר למקום שבו גדלתי, לשכונה הקטנה שלי. אני מביט על
הרחוב ועל פארק השעשועים הקטן שבסופו, נכנס לבניין ועולה לקומה
השלישית. אני נכנס לדירה מספר עשר ומטייל בין החדרים, הקטנים
והגדולים.
 אני חוזר לבית הספר שבו למדתי, למקום שבו התבגרתי. אני מביט
על הבניין הלבן ועל החלונות הקטנים שכמעט צמודים לגג, נכנס
לבניין ומשוטט במסדרונות. אני נכנס לכיתה השוממת, אין שם אף
אדם, מתישב ליד אחד השולחנות ומתחיל לקרוא מהלוח את החומר
בהיסטוריה שהשאירו שם בסוף היום.
 אני חוזר לבסיס שלי, המקום שבו השתנתי מקצה לקצה. אני מביט
על רחבת הדגל ועל הטנקים שעומדים בחניון המיוחד. אני מתקרב
לאחד הטנקים ונוגע בו בעדינות, שם רגל על הזחל ומטפס על הטנק.
אני נכנס לתוך הטנק, מתיישב במקומו של הנהג וזכרונות המלחמה
עולים בי מיד, המלחמה שהרגה את האחים שלי.
 אני חוזר למסיבה ההיא, איפה שהכרתי אותך. אני מתיישב ליד
השולחן, ממש מולך ומתחיל לסרוק אותך מכף רגל ועד ראש. את מבקשת
שאעביר לך את סלט הכרוב, אני עובר יחד איתו למקום יותר קרוב
אליך. אנחנו מדברים, בסוף את נותנת לי את מספר הטלפון שלך.
 אני חוזר לאולם השמחות, אל מתחת לחופה. אני חוזר אחרי דברי
הרב ונותן לך ללגום מהיין, מבטיח להיות איתך עד שהמוות יפריד
בינינו ועונד לך טבעת זהב. אני דורך על הכוס ומנשק אותך את
הנשיקה הראשונה שלנו כבעל ואשה, האשה של חיי, האחת והיחידה.
 אני חוזר לבית החולים, מקום שבו אנשים נולדים ומתים. אני
צמוד אליך, לא עוזב, יד ביד, מתרגש וכואב כמוך, עוד לחיצה, עוד
נשיפה, "עוד קצת" אומר הרופא, "תעשי מאמץ". אני שומע בכי, אני
שומע אותו שוב ושוב, חמישה פעמים, במשך אחת עשרה שנים. חמישה
ילדים, הילדים שלי, הילדים שלנו, המתנה שלנו מאלוהים.
 אני חוזר לבית הקברות, המקום השליו ביותר בעולם. אני עומד
מעל שתי מצבות מאוחדות וקורא את אשר כתוב עליהן. על מצבה אחת
כתוב שמי ועל השניה שמך, תאריך המוות חרוט באמצע בגדול.
"אוהבים לנצח" כתוב שם, "ביחד לנצח" אני ממלמל, "אפילו המוות
לא הפריד בינינו".
 אני חוזר אליך, האשה של חיי. "נו איך היה?" את שואלת, "היה
בסדר, נחמד לרענן זכרון מדי פעם" אני אומר ומתיישב צמוד אליך.
"הפחדת מישהו, או שהפעם זה עבר בשלום?" את שוב פונה אלי, "לא,
לא היה אף אחד בשום מקום, הכל היה ריק לשם שינוי" אני עונה. את
מתקרבת אלי ומחבקת אותי, אני נושק לשפתיך, "הפעם זה לא יקרה"
אני אומר, "הפעם לא יצטרכו להביא מישהו שיגרש רוחות רפאים
מהמקומות שאליהם חזרתי".




8/05/04 ארז