כמו החיים הם כמו בגיבוש
אתה סוחב את האלונקה
צועק שיעזרו לך
הכתפיים כבר כואבות
אתה הולך ונשחק
מנסה למצוא תנוחות פחות כואבות
מחפש עזרה ולא מוצא
בסוף אתה נותן כשכבר נתת את כולך, אתה נופל
ואלה שישחקו אותה חלשים עוברים לשלב הבא
נראה שאני מתנסה באותה חוויה כל פעם מחדש
תולה ציפיות בעננים
חושב שאני לבד אך אולי גם מיוחד
כל הגשם ניראה כמו היורה
-מה אני דפוק?
-לא אני שונה.
מקווה כל יום מחדש לנס
אך הוא לא בא, ולפעמים ניראה שהאמונה היא הדבר המכשיל אותי
כן אני יודע שאני חייב לעזור לעצמי אבל באיזה כוח?
לפי שאיך שזה נראה אני באמת שונה, או אולי מיוחד? |
