|
קרע את חבל הטבור
שהזין אותך לא פעם
בנקטר המורעל של חיים.
רפד את ארון הקבורה
בזכרונות עמומים
של רגעי חסד
שהיו ואינם עוד.
הספד את מי שהיית,
מי שהיית עשוי להיות
ולא השכלת,
והמצא מנוחה נכונה
לנשמתך.
ואיך נפרדים?
בקול דממה דקה
של בית קברות
ובקדיש על העובר
שלא נולד.
חבל הטבור נכרך
על צוארו בטרם עת
ומי השפיר של האהבה
נעכרו עד כלות עד מות. |
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-כ..כן..
אבל...
-בלי אבל! היית
צריך להגיד לנו
מההתחלה.
בואי שרה'לה,
הולכים.
אפרוח ורוד
מוריד לטימיון
ארוחת ערב בחברת
ביבי נתניהו
(ואל תשאלו איזה
נעל הוא קיבל
אחר כך בראש). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.