ידעתי, לא ידעתי.
ראיתי, ולא שמעתי.
אותו סיפור, מחזה שונה.
העדפתי להכחיש
ובסוף מה יצא?
כאב...
עדיין כואב.
כולי צעקה אחת גדולה.
ומי ישמע?
בכיתי איתה,
עכשיו רק לידה...
עדיין בוכה.
הייתי צריכה להיות חזקה.
ולא היה מי שיעזור.
ולא היה מה לעשות,
כי
רק אני אשמה, רק אני.
באמת סליחה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.