[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רון דוק
/
שיר אופטימי,שמח.

בתוך ים העצב מלאת את עצמך בשמחה,
אל תוך הקצב שפכת את כל הנשמה,
במקום הפחד הגיע טירוף,
אבל זה לא משנה את הרצון לא למות.

מעל בשמיים עננים שחורים,
וכאן זה אנחנו עומדים שרים,
פה זה רצח, פה נקבר עולם,
צועק וצורח,מקבל את סוף העולם.

גוסס על הסף, זה לא משנה דבר,
אין עוד סיכוי ואני מאושר,
בתוך הקליע, אבק שנאה ואש,
אל תוך המוות, זוחל מתבוסס.

כי אין כבר שום סיבה להיות עצוב,
כי רע יותר בטוח יהיה תמיד,
החיים לא שווים את זה,
בסוף כולנו מתים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הלכתי לכיכר
רבין, איפה
שרצחו את רבין,
עמדתי בנקודה
שרבין עמד בה
פעם אחרונה,
עברה בחורה עם
כלב, בדיוק
כשחשבתי כמה חבל
שלאה כבר לא
בחיים, זה גרם
לי לזיקפה.
שאלתי היא:
האם אני
נקרופיל?
זאופיל?
או סתם
נוסטלגי?





יוסי עמוס חזה,
בשאלה ליגאל
עמיר או לאחותו
הדס עמיר, תלוי
את מי שואלים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/6/04 15:57
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רון דוק

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה