אני לא בא לחדש לכם משהו. אני בא באמת כדי להדגיש נקודה ששקעתי
בה רבות לאחרונה. אין לנו ארץ אחרת!
אוקיי, עכשיו תשאלו: "נו מה נהיית לנו, צו פיוס?" או: "הכל
בסדר אורי?" אוקיי, אני יודע, אני יודע. אני לא בדיוק הציוני
המושלם, אני לא הרצל ואף איני מתיימר להיות. אך בכל זאת זה
בוער בי כאילו כל חיי שאפתי לאחד את כולם ולגרום להם להבין
שלמרות שכולם אומרים שאין להם מה להפסיד אם ילכו מזה הבור,
הבוץ, האדמה הארורה האוכלת בניה, אז זאת טעות! יש להם מה
להפסיד. המון. כל-כך הרבה שפע נותנת ארץ זו... ומה, לא תיקח?
הרי אתה ישראלי אחרי הכל. מה, כבר שכחת? אז אני אדאג שלא! נכון
אז לא בדיוק מצוין כאן, והכלכלה חרא, ואין מקום לעוד קברים,
והמזג אוויר מסריח, ובכל מקום שורצים ערבים ו...ו... כל כך
הרבה יותר אין מיש!  אבל אפשר גם לראות זאת ככה: הארץ יפה
למדי, אין בה הוריקנים וסופות ארורות, הרוב המוחלט הוא יהודי,
מדברים עברית, יש פלאפל, וכמובן מקבלים ת'סרט בטיסה ישירה
אחרי...ש-נ-ת-י-י-ם!  
אוקיי, אני באמת לא מעודד, מה? לא נורא... אך ידידי, היה בטוח
שמה שתמצא כאן לא תמצא שם. וזה אהבה ואחווה ואחדות אחים כשקשה,
וזה דאגה למעיל וארוחה חמה למישהו שאין. שם אין את כל זה! זה
רק נראה ורוד כי... כי זה לא ישראלי! וזה לא מקולל כמו עברנו
המר. אבל מראית עין לא משקפת את האמת... לא למדת זאת כבר? הארץ
הזאת יקרה... יקרה מפז. תן לה ת'צאנס לתת גם לך לראות זאת...
ואם עוד לא ראית אז חכה, חכה מעט בסבלנות, כי הנה מבצבץ הזוהר
המדהים של זאת הארץ והנה נוגע הוא בך ומכשף אותך בתוכו, הוא
משנה אותך ואתה אפילו לא ידעת. חח... מצחיק, לא? אוקיי, אתה
בוודאי לא מאמין לי. חכה, חכה דקה, שעה, שעתיים לכל היותר. גם
אני חשבתי שלא אראה זאת. אך גם אני נכבשתי בזאת הארץ, הקסם
הכובש הוא כל הקסם. ואולי, אולי אחרי הכל אתה הקוסם שמכשף את
עצמו אחרי הקסם הכי קשה לביצוע... חושף עצמך לקסם קצת קשה, עם
לא מעט מוגלה של ניסיונות כושלים, ואט אט מגלה שכמה שהקסם הזה
קשה וכמה שקליפתו קשה ומכאיבה, אתה חושק בו, חושק בו יותר ממה
שאי פעם חשבת שתוכל לחשוק במשהו...