דרור קמיר / שיר חורף |
בעת סגריר האד עוטף שמים
טיפות כבדות עוטרות עולם ברקע
קירות חיוורים סוגרים אחרי דלתיים
וריח קור עולה מבין הטחב.
הטחב בריחו מזכיר אלמות
כי טחב לא גדל בהמולה
כשריח טחב בא באף גלמוד
אז לובן הקירות הוא החמלה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|